08.04.24
אלעד מיכאלביץ'-סוקר
למרות שזה לא אינטואיטיבי לחשוב כך, אחד ה"מנגנונים הפסיכולוגיים" אשר מגנים על הנפש שלנו הוא היכולת שלנו להכיל מורכבות. כלומר, להכיל סתירות פנימיות, כוחות מנוגדים, שלנו ושל האחר. לדוגמא, היכולת שלנו לקבל את זה שאנו רוצים לחיות חיים ערכיים עם תחושת משמעות אבל גם את הרצון שלנו לנסוע במרצדס או לקנות בגד יקר; היכולת שלנו להחזיק בו זמנית דעות ליברליות ושמרניות; לראות באחרים גם כ"טובים" וגם כ"רעים" ועוד.
כיצד זה רלוונטי לאושר שלנו? היכולת לזהות ולהכיל מורכבות (חשיבה דיאלקטית), ובהמשך גם לקבלה (קבלה עצמית), מובילות לשינוי והרחבת נקודת המבט שלנו על קונפליקטים, אתגרים וכישלונות. הפרופורציה החדשה, אשר רואה את הטוב לצד הרע, את החיובי לצד השלילי, את המאמץ לצד הכישלון, מובילה לכך שפתאום ההיבטים השליליים אינם מקבלים מרכזיות כמו שקיבלו. כעת, ניתן 'לשהות' בתוך מרחב לא נוח ומתסכל באופן מיטבי וממושך יותר, ובכך לשפר את הרווחה הנפשית.
בכתבה זו אציג את הקשר בין חשיבה דיאלקטית וקבלה עצמית לבין אושר ורווחה נפשית, ואציג את האופן שבו ניתן לפתח ולהגביר חשיבה דיאלקטית וקבלה עצמית בחיי היום יום שלנו, על מנת לתרום לתחושות אושר ונחת.
מה הקשר בין דיאלקטיקה, קבלה עצמית ורווחה נפשית?
הרעיון של חשיבה דיאלקטית נחשב במקורות כפילוסופיה עתיקת יומין המגיעה מתרבויות במזרח אסיה. את יתרונותיה של חשיבה זו ניתן לראות במחקרים שונים שהתפרסמו לאורך השנים בתחום הפסיכולוגיה, אשר הציגו מגוון עדויות לכך שככל שאנשים מפתחים סגנון חשיבה דיאלקטי ומורכב, הם חווים רווחה נפשית ברמות גבוהות יותר, או במילים אחרות, סביר שהם יהיו מאושרים יותר.
חשיבה דיאלקטית היא אולי בת הדודה של המונח "קבלה עצמית", המתייחס ליכולת שלנו לקבל את עצמנו כפי שאנחנו. קבלה עצמית מתייחסת ליכולת לחוש יותר חמלה וחום כלפי עצמנו גם אם אנחנו לא מחבבים תכונות כאלו ואחרות שקיימות בנו. בדומה לחשיבה דיאלקטית, היכולת להכיל את הקונפליקטים והמורכבות הקיימת בנו, דווקא מפחיתה תחושות שליליות של לחץ, חרדה ואי נוחות.
אנשים בעלי חשיבה דיאלקטית מפותחת ונטייה לקבלה עצמית נוטים למצוא פתרונות יצירתיים יותר לבעיות, מסוגלים להכיל קונפליקטים ואף להשלים עם כישלונות והצלחות מבלי שתחושת המסוגלות שלהם תתערער. לאורך זמן, המשמעות של היכולת להכיל מורכבות, הן ברמה האישית והן ברמה החיצונית, היא עצומה כיוון שהיא מאפשרת לחיות ב"שלום פנימי" עם מה שהחיים מביאים. על כן, אנשים בעלי חשיבה דיאלקטית מפותחת נהנים מחוסן נפשי וחווים פחות דיסוננסים פנימיים. כלומר, הם נוטים לקבל את עצמם יותר ולחוש רווחה נפשית גבוהה יותר.
דיאלקטיקה בחיי היום יום – איך מיישמים זאת?
על מנת לפתח חשיבה דיאלקטית וקבלה עצמית, יש תחילה להבין כי ההזדמנויות לכך הן אינסופיות ויום יומיות. חישבו כמה פעמים ביום אתם חווים רגשות מנוגדים באשר לעצמכם, ליכולות שלכם ולתגובות שלכם; באשר לאנשים הקרובים אליכם, למשפחה, חברים, קולגות או בני זוג. לדוגמא, ייתכן ובן או בת הזוג שלכם בעל יכולות ארגוניות גבוהות כך שהוא מצליח בעבודתו אך בכל זאת מתקשה לזכור או לבצע משימות קטנות בבית? או שיש לכם חבר או חברה שהם בעלי ביטחון עצמי גבוה, מרגישים בנוח בסיטואציות חדשות ומביאים עצמם לידי ביטוי, אך בכל זאת זקוקים לאישורים תכופים ולתמיכה רבה מהסביבה שלהם?
כיצד ניתן לפתח את היכולת להכיל ולקבל מורכבות? אחת הדרכים לפתח חשיבה שכזאת היא להיפתח לחוויות חדשות, לאפשר לעצמכם להתנסות במצבים שהייתם נמנעים מהם, בין אם בשיחות עם אחרים שונים מכם ובין אם לפתח תחום ידע או תחביב חדש. זאת, כיוון שהתנסויות חדשות מאפשרות לנו ראייה חדשה ורעננה יותר על עצמנו ועל אחרים, כך שניתן יהיה "למצוא" בקלות יותר את המורכבות הקיימת בה. כמו כן, עצם ההתנסות החדשה עשויה להביא עמה מורכבות – כיצד אני ניגשת למצבים חדשים? איך אני מתמודדת עם הצלחה/ כישלון? מה אני עושה כדי להימנע מתחושות שליליות?
כמו כן, תמיד ניתן לחשוב על העובדה שהשליטה שלנו בעולם מוגבלת. ככל שנדע לקבל את הרעיון הזה, נפחית את הניסיון שלנו לשים בתבניות מידע קיים או חדש ונאפשר לעצמנו קצת להשתנות, להיות משוחררים יותר, לקבל את האחר ולכעוס עליו פחות כאשר הוא מתנהג באופן בלתי צפוי או רצוי. כך, נהפוך גמישים יותר מחשבתית, נרוויח קצת יותר שקט פנימי ונפחית מתח.
סיכום
חשיבה דיאלקטית וקבלה עצמית לא רק מאפשרים לנו לראות את העולם בפרספקטיבה רחבה יותר ולהיות מוכנים לאירועים בלתי צפויים, אלא גם לקבל את הרעיון שיש לנו שליטה מוגבלת בעולם. נכון, רובנו לא מחבבים חוסר שליטה והיא לעיתים מלווה בחששות כבדים, כי מה לעשות, אנחנו לא כל כך מחבבים עמימות ואי וודאות. אבל עדיין, כאשר נלמד לקבל שהשליטה שלנו מוגבלת, נפחית מאיתנו קצת את תחושת האחריות ונחווה במידה מסוימת תחושת הקלה.
ככל שנשחרר ונכיר במורכבות הקיימת בנו, בכך שיש בנו סתירות המתקיימות האחת לצד השנייה, נוכל להסית חלק ניכר מהאנרגיה שלנו שהולכת על תסכול וניסיון לנבא ולשלוט בעתיד. כך, נוכל להיות נוכחים יותר בהווה ולנתב את הקשב שלנו לעשייה והיבטים חיוביים תוך הפחתת חרדה. היכולת לקבל מורכבות פנימית וחיצונית מאפשרת לנו לשנות ולהרחיב את נקודת המבט שלנו, לקבל את עצמנו על כל המורכבות הקיימת בנו, ובכך היא מגבירה את תחושת הרווחה הנפשית שלנו.
על הכותב – אלעד מיכאלביץ'-סוקר
פסיכולוג, קואצ'ר מוסמך ודוקטורנט לפסיכולוגיה.
