הרמת המשקולות של המוח: אימון קוגניטיבי בגיל המבוגר

ניצה אייל

סטריאוטיפ הסב הקשיש היושב על ספסל בגן הציבורי וממתין לביקור הנכדים הוא סטריאוטיפ שעבר זמנו. התקדמות הרפואה ושיפור תנאי החיים הביאו לעלייה בתוחלת החיים ושכבת הגיל השלישי הפכה לשכבה עצמאית, פעילה ואנרגטית. יחד עם זאת, העלייה בתוחלת החיים מלווה גם בעלייה בשכיחותם של קשיים והפרעות תלויי גיל.

אחד התחומים הבולטים מהם מוטרדים רבים מבני הגיל השלישי הוא התחום הקוגניטיבי הכולל היבטים כזיכרון, ריכוז, תפיסה, יכולות למידה וכן הלאה. ניצה אייל, גרופסיכולוגית ממנהלי מכון 'צמתים' לאוכלוסייה המבוגרת, פיתחה מודל לאימון קוגניטיבי הממוקד בשימור ושיפור יכולות אלו.

"זה עומד לי על קצה הלשון" - אלצהיימר או שכחה נורמלית?

"כאשר אדם מבוגר עומד מול המראה ורואה קמט נוסף בפניו", אומרת ניצה אייל, "נצפה שיאמר לעצמו 'הזדקנתי' ולא 'חליתי במחלה'. בתחום הזיכרון והקוגניציה, לעומת זאת, מבוגרים רבים מפרשים כל שכחה או בלבול כסימן לבעיה פתולוגית".

ההבחנה בין שינויים קוגניטיביים נורמטיביים ותואמי גיל לבין תהליכים פתולוגיים היא הבחנה משמעותית: שינויים נוירולוגיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים מאיטים או מקשים פעמים רבות על תפקודים קוגניטיביים בגיל המבוגר, אך רק כ-3% מבני ה-65-75 סובלים מהפרעות זיכרון של ממש כגון אלצהיימר, דמנציה וכן הלאה. לדבריה של ניצה אייל, ההבחנה בין שינוי קוגניטיבי נורמטיבי לבין תהליך פתולוגי משמעותית ביותר מאחר והיא משפיעה באופן ישיר על התפקוד: הנטייה לפרש כל שכחה כסימן לאלצהיימר מביאה לעלייה בתחושות חרדה לצד דימוי עצמי נמוך וכן הלאה, אשר מביאות בתורן להגברת הקושי הקוגניטיבי.

• התמודדות עם שינויי הגיל השלישי
  

  
• הכנה לפרישה

  
• מהי דמנציה? גורמים ודרכי טיפול

  

לאילו שינויים קוגניטיביים נורמטיביים אנו מצפים בגילאים המבוגרים?

גם בגילאים צעירים הזיכרון שלנו אינו מושלם ובכל גיל אנחנו עשויים לשכוח שם שעמד לנו על קצה הלשון או לחפש במשך דקות ארוכות את המפתחות. בגיל מבוגר התדירות של אירועים עלו עולה ובאופן כללי ניתן להצביע על שלושה היבטים מרכזיים שמשתנים עם הגיל:

• האטת תהליכי למידה, שליפת מידע מהזיכרון ותהליכים קוגניטיביים שונים. הלמידה אפשרית גם בגילאים המבוגרים אך היא דורשת מאמץ גדול יותר והתאמה של תנאי הלימוד לשינויים הקוגניטיביים.

• ירידה בריכוז - עם הגיל חלה ירידה ביכולת להתרכז אשר מתבטאת לעיתים בקושי להבחין בין עיקר לתפל ולעבור בגמישות בין מספר נושאים ומשימות או בנטייה "לגלוש" בעקבות גירויים מסיחים במקום להיצמד למטלה או נושא השיחה המרכזיים. הקושי בריכוז עשוי להביא גם לירידה בזיכרון מאחר וכאשר אנחנו לא מרוכזים אנחנו מתקשים לאחסן את המידע בזיכרון.

• ירידה ביעילות עיבוד המידע - תהליכי עיבוד המידע, מיונו ואחסונו בזיכרון הופכים יעילים פחות ועל כן מתעוררים גם קשיים בשליפת עובדות מהזיכרון. זו אחת הסיבות לכך שלמבוגרים רבים קל יותר לזכור אירועי עבר (אשר אוחסנו בזיכרון ביעילות) מאשר אירועים אשר התרחשו ערב לפני.

עיתוי הופעתם של שינויים אלו משתנה מאדם לאדם ואופן כללי אין הם אמורים לפגוע באופן משמעותי בתפקוד השוטף.

העיקר הבריאות, אבל לא רק של הגוף

כיום, קיימת מודעות רבה לחשיבות הטיפול בגוף בגילאים המבוגרים: רובנו מודעים לחשיבות ההקפדה על קיום פעילות גופנית, תזונה נכונה וכן הלאה. אלא שלדבריה של ניצה אייל, דווקא המודעות לחשיבות השמירה על אחד ממשאבינו היקרים ביותר - המוח שלנו - לוקה בחסר.

"כיום", מסבירה ניצה אייל, "מחקרים מצביעים על כך שהמוח הוא איבר גמיש. כפי ששרירים בגוף מתחזקים בעקבות פעילות גופנית, כך תפקודו של המוח משתפר בעקבות תרגול ואימון או מתנוון עקב היעדר שימוש מספק. מחקרים שנערכו על בעלי חיים ובני אדם מצביעים על כך שחשיפה לגירויים מביאה לעלייה בנפח ומשקל המוח, לחידוש תאי עצב וליותר קשרים בין תאי העצב במוח. בהתאם, ממצא ידוע מזה שנים הוא כי אנשים משכילים ואלו העוסקים בפעילות אינטלקטואלית נמצאים בסיכון מופחת לאלצהיימר והפרעות דמנטיות אחרות".

כמו כן, לדבריה של ניצה אייל, פעמים רבות גם כאשר אנו נחשפים לפעולות אינטלקטואליות איננו מנצלים אותן באופן יעיל אשר תורם לשימור היכולות הקוגניטיביות: "השתתפות בהרצאה בתחום חדש עשויה להיות בילוי מהנה אך כל עוד מדובר בהקשבה פסיבית אשר אינה מלווה בכתיבה, דיון בחומר הנלמד, קריאת מידע נוסף וכד' - מדובר בבילוי בלבד ולא בגירוי אינטלקטואלי של ממש, אשר יביא לשימור המוח והיכולות הקוגניטיביות".

לדבריה של ניצה אייל ישנם שני תנאים מרכזיים אשר מאפשרים שמירה על המוח - השתתפות בפעילות קוגניטיבית חדשה לנו והשקעת מאמץ אינטלקטואלי מכוון הדורש ריכוז וגיוס אנרגיות. בהתבסס על עקרונות אלו ועל ההכרה בגמישותו של המוח, פיתחה ניצה אייל מודל של אימון אישי קוגניטיבי המיועד לשימור ושיפור היכולות הקוגניטיביות בגיל המבוגר.

"רעיון האימון", מסבירה ניצה אייל, "מושאל מתחום הספורט ומבוסס על ליווי הפונה בתהליך שיפור יכולותיו באופן מבוקר ושיטתי. מדובר באימון קצר שאורכו נע בין מפגש יחיד לבין סדרה של כ-8 מפגשים, כאשר כל אימון נפתח בבנייה משותפת של 'מפה קוגניטיבית' - מפה המתייחסת לנקודות החוזק והחולשה הקוגניטיביות. זאת, תוך התבוננות הוליסטית הכוללת התייחסות גם לסביבת מגוריו של האדם, הרגליו האישיים, הרגלי התזונה והפעילות הגופנית ומצבו הרגשי. בהתאם למפה הקוגניטיבית מוגדרות מטרות ונבנית תוכנית אימון המותאמת לצרכיו הספיציפיים של הפונה כשיפור יכולות הזיכרון או הריכוז, מיומנויות ללמידת חומר חדש, תכנון טוב יותר של פעילויות הפנאי וכן הלאה. כל מפגש כולל קבלת קבלת מידע, אימון לרכישת מיומנויות לשיפור היכולות הקוגניטיביות השונות ומתן 'שיעורי בית'. כמו כן, במידת הצורך מושם דגש על זיהוי ונטרול גורמים רגשיים הפוגמים ביכולות הקוגניטיביות. כך, למשל, ניתן לרכוש כלים להתמודדות עם השפעתו של משבר נפשי ומעברים על היכולות הקוגניטיביות ועם נטייה לחרדה או הימנעות מסיטואציות הכוללות גירוי אינטלקטואלי".

כיום, ניתן להשתתף באימון הקוגניטיבי בשלושה מסלולים שונים:

• מסלול האימון הקוגניטיבי האישי - מסלול הנערך במכון 'צמתים' ברמת אביב וכולל בניית תוכנית אימון אישית בהתאם לצרכים והקשיים הספציפיים.

• מסלול אימון הכולל שימוש בתוכנת המחשב Mindfit - מסלול זהה למסלול האימון הקוגניטיבי, אך כולל גם שימוש בתוכנת Mindfit אשר פיתח פרופסור שלמה ברזניץ. התוכנה מופקת על ידי חברת Remind ומיועדת לשיפור תפקודים קוגניטיביים כרמת הריכוז, מהירות התגובה ועוד. התוכנה פועלת באופן אינטראקטיבי ומותאמת לצרכיו וקשייו של המשתמש, ויעילותה הוכחה באופן מחקרי. במסלול זה ניתן להשתתף בכל רחבי הארץ והוא כולל את התקנת התוכנה בבית הפונה.

• חממה לזיכרון - מסלול קבוצתי הכולל אימון קוגניטיבי, בניית תוכניות אישיות והצגה ראשונית של תוכנת Mindfit.

"האימון הקוגניטבי אינו הדרך היחידה לשמירה על המוח", מדגישה ניצה אייל. "בגילאים המבוגרים אנו מקבלים מהסביבה מסר לפיו מגיעה לנו מנוחה מאחר ועבדנו והתאמצנו כל חיינו. אלא שמנוחה זו עשויה לפגוע במוח - האיבר המשמעותי ביותר בגופנו, השומר על האוטונומיה והייחודיות שלנו כבני אדם. חשוב לזכור שהאחריות לקוגניציה שלנו נמצאת במרבית המקרים בידיים שלנו ויש מה לעשות כדי לשמר אותה".

בהתאם, מציעה ניצה אייל מספר טיפים לשמירה על הזיכרון והקוגניציה גם בחיי היום יום:

• הפעלת המוח באמצעות השתתפות בפעילויות אינטלקטואליות חדשות - לימוד שפה חדשה, לימוד ברידג' או שח, קריאת חומר לימוד חדש ועוד.

• שימוש באירועים יומיומיים כפלטפורמה לשימור המוח - הפיכת הרצאות, סרטים, טיולים וכל פעילות אחרת בה לוקחים חלק לנקודת מוצא לקריאה, חשיבה וחיפוש מידע נוסף.

• במידת הצורך, היעזרות בספרים, מדריכים ותוכנות מחשב לאימון ושיפור יכולות קוגניטיביות. ניתן להיעזר בספר 'חוכמת הזיכרון המעשי' אשר כתבו ניצה אייל ויעל רייכנטל (הוצאת אריה ניר, 2008).