ללמוד מניסיון העבר: השפעות של משברים כלכליים על בריאות הנפש

22.04.20

צוות בטיפולנט

התפרצות מגפת הקורונה הנחיתה עלינו מציאות שלא הכרנו מעולם. התנאים חריגים, הפחדים חדשים והבעיות ממשיכות להופיע ולהיערם בקצב שקשה לעקוב אחריו. מעל לראשינו מרחפת כל העת תחושת אי ודאות קשה וחששות כבדים מהעתיד לבוא – האם נוכל להתאושש? מתי והאם בכלל נחזור באמת לשגרה? מהן ההשלכות ארוכות הטווח בהן נצטרך להמשיך להיאבק?

נדמה כי המצב שנוצר בעקבות הקורונה הוא כל כך תקדימי, עד שקשה לנו להשוות אותו למצבי חירום אחרים עימם העולם התמודד בעבר ולנסות לנבא את האופן בו נתמודד גם הפעם.

עם זאת, על אף שהמשבר הנוכחי שונה ממשברים קודמים, מחקרים פסיכולוגיים שנעשו על משברים כלכליים בעבר עשויים בהחלט לספק לנו מספר תובנות לגבי ההשלכות האפשריות של המצב על בריאות הנפש וחשוב מכך - כיצד ניתן להיערך לקראתן.

המשבר הכלכלי שיצרה מגפת הקורונה

משבר וירוס הקורונה הביא לסגירת עסקים ולפיטורם של עובדים רבים כמעט בן לילה. נכון לתחילת אפריל, בארה״ב נשבר שיא כשנרשמו 6.6 מיליוני תביעות לדמי אבטלה תוך שבוע אחד. לפי הערכות רשמיות בארה״ב, כ-47 מיליוני אמריקנים עשויים לאבד את עבודתם ברבע השני של 2020, כך ששיעור האבטלה יזנק ל-32%. זה יהיה שיעור אבטלה גבוה בהרבה מהמיתון הגדול של שנת 2009 (10% אבטלה) ואפילו יותר מהמשבר הכלכלי של 1933 (24.9% אבטלה).

מסקנות ממשברים כלכליים קודמים - למה חשוב לשים לב?

ההשלכות על בריאות הנפש עשויות להיות ארוכות טווח

מחקר שבחן את ההשפעות הנפשיות של המשבר הכלכלי בארה״ב ב-2008 מצא כי אנשים שחוו משברים הקשורים לדיור או לאובדן עבודה, הראו עלייה בהתקפי פאניקה, דאגה מוגברת, דיכאון ושימוש בחומרים ממכרים. ההשפעות האלו המשיכו גם עד 2013, כשהמצב הכלכלי התייצב. למגפת וירוס הקורונה יש השפעות מהירות על הכלכלה, אנשים רבים מאבדים את עבודתם וחווים חוסר ביטחון בנוגע לעתידם הכלכלי ולמצב הדיור שלהם. כל אלו מייצרים סיכון להשפעות נפשיות שליליות ארוכות טווח, אשר עשויות להגדיל את העלויות הכלכליות של המשבר, לאור ירידה בפרודוקטיביות וצריכה מוגברת של שירותי בריאות.

ההשפעות הנפשיות אינן אחידות

מחקר שבחן את ההשפעות של המשבר הכלכלי ב-2008 מצא כי אמריקאים לבנים באחוזון ה-75 ומעלה מבחינה סוציואקונומית כמעט ולא חוו הרעה במצבם הנפשי. ככל שאדם נמצא במצב סוציואקונומי ירוד יותר, כך הוא נטה יותר לחוות הרעה במצבו הנפשי. אלו המצויים באחוזון ה-10, חוו את ההרעה המשמעותית ביותר: עלייה באפקט השלילי, ירידה בשביעות הרצון מהחיים וירידה ברווחה הנפשית. הרעה נפשית משמעותית יותר נרשמה גם בקרב בעלי השכלה נמוכה.

אבטלה והתאבדות קשורים זה לזה, בייחוד עבור גברים

מחקר שבחן את שיעור ההתאבדות ב-54 מדינות לפני ואחרי המשבר הכלכלי של 2008 מצא שב-2009 היו יותר התאבדויות ממה שהיה ניתן לצפות על בסיס שיעור ההתאבדות בין 2000 ל-2007. במדינות אירופה שנבחנו במסגרת המחקר, שיעור ההתאבדות בקרב גברים עלה ב-4.2%, בעוד בקרב נשים לא נרשמה עלייה. במדינות אמריקה, שיעור ההתאבדות בקרב גברים עלה ב-6.4% בהשוואה לעלייה של 2.3% בקרב נשים. המחקר מצא קורלציה בין אבטלה לבין התאבדות בקרב גברים, בייחוד במדינות בהן אחוז האבטלה עלה בעקבות המשבר.

מה המשמעות?

התאבדות אינה גזרה משמיים, אלא נובעת מייאוש עמוק. כדי למגר את התופעה יש להגביר את התמיכה החברתית, להעצים את מקורות הסיוע הכלכלי והפסיכולוגי, להגביר מודעות וערנות לכך שאנשים רבים נמצאים בלחצים עצומים, לתת כלים לפיתוח תקווה ופעולה ולייצר אווירה ציבורית של לגיטימציה לקושי ואמונה ביכולת לצמוח.

תחושת משמעות בחיים יכולה לנצח דאגות כלכליות

לחימה בהשפעות הנפשיות של משברים כלכליים כתוצאה ממגפה, היא משימה לא פשוטה. אבל, הספרות המדעית מעידה שקיימים גורמי עמידות. לדוגמא, תחושת משמעות בחיים וחוויה של התפתחות אישית מהוות מגן מפני ההשפעות הנפשיות של המגפה. משבר הקורונה, באופן פרדוקסלי, עשוי להוות הזדמנות למצוא מקורות חדשים למשמעות בחיינו.

מה המשמעות?

ישנה חשיבות מכרעת לכך שאנשים יחושו עד כמה הם משמעותיים גם בזמן משבר כלכלי. חשוב לסייע להם לראות זאת, להפגין אהבה, לבטא הערכה, לחזק קשרים, לתת לגיטימציה, לא לוותר על היחסים, להתעקש להראות ולראות את המשמעות בקשרי משפחה, בהישגים שכבר נצברו, בקשרים חברתיים.