09.02.22
צוות בטיפולנט
האם יצא לכם לחשוש כי מישהו מהסביבה שלכם יגלה שאינכם מוצלחים כפי שנדמה לו? או אולי יצא לכם לחשוב כי הישגים מסוימים שלכם הם תוצאה של מזל ולא של כשרון ויכולת? ייתכן כי אתם אפילו מרגישים כמו מתחזים ומחכים שהבוס שלכם "יעלה" עליכם... ובכן, על אף שרבים מאתנו חווים מדי פעם בפעם חוסר בטחון "טבעי", חלקנו גם מתמודדים עם תופעה המכונה "תסמונת המתחזה".
מהי תסמונת המתחזה?
תסמונת המתחזה מוגדרת כחוויה של פקפוק עצמי ביכולות והישגים, לצד התחושה כי האדם מוליך שולל את הסביבה שלו. אנשים המתמודדים עם תסמונת המתחזה לעיתים קרובות מחזיקים בהישגים כמו משרה יוקרתית, הצלחה בלימודים אקדמאיים או משכורת גבוהה, אך באופן פרדוקסלי אינם בטוחים שהם אכן ראויים לכך ותוהים האם הסביבה מעריכה את כישוריהם יתר על המידה. החרדה המלווה אותם היא שבכל רגע הם עלולים להיחשף ולהתגלות כפי שהם באמת, 'מתחזים'.
מה גורם לתסמונת המתחזה?
תסמונת המתחזה עשויה להתפתח בעקבות הסביבה והחברה בה אדם גדל, כמו גם בעקבות מאפיינים אישיותיים מסוימים. כך למשל, נמצא כי תסמונת המתחזה שכיחה יותר בקרב נשים, במיוחד אם הן מקבוצת מיעוט.
ברמה התרבותית, תסמונת המתחזה עלולה להתפתח כאשר הסביבה תופסת את יכולותיו של אדם לפי השתייכותו למגדר או לקבוצה אתנית מסוימת (כלומר, לפי סטיגמה). כך למשל, סביבה התופסת (גם אם באופן סמוי) חוכמה וכשרון כתכונות המאפיינות גברים, עלולה להוביל לכך כי נשים מצליחות יחוו את עצמן כמי שמתנהלות בניגוד לציפיות והנורמות התרבותיות, ולכן יהיו לא בטוחות שהן ראויות להצלחתן.
ברמה החברתית המיידית יותר, תסמונת המתחזה שכיחה יותר בסביבות ביקורתיות, תחרותית והישגיות, בהן הערך העצמי של האדם נקבע על פי הישגיו וביצועיו. כלומר, אם אדם גדל בסביבה ביתית המעודדת נטייה לפרפקציוניזם, עיסוק ניכר בערך העצמי וקווי אישיות נרקיסיסטיים, או אם הוא מגיע לעבוד בסביבת עבודה המקדמת נטיות אלו - קיים סיכוי רב יותר לפתח את תסמונת המתחזה.
האם זו אבחנה פסיכיאטרית?
תסמונת המתחזה אינה אבחנה פסיכיאטרית רשמית, אך היא ללא ספק מתארת חוויה רגשית עמה מתמודדות ומתמודדים אנשים רבים. היא אף עלולה לפגוע ברווחה הנפשית, להוביל לחרדה ודיכאון, ולפגוע ביכולתו של האדם להתמודד עם אתגרים ולהשיג מטרות.
5 דרכים להתמודדות עם תסמונת המתחזה
1. הגדירו מחדש את מטרת המשימה - לא רק הצלחה או כישלון
כאשר אדם מתמודד עם תסמונת המתחזה, סביר כי הוא או היא נוטים להגדיר משימה כמבחן המשקף את היכולות שלהם, ולכן המשימה נתפסת כמאיימת על הערך העצמי. נסו להגדיר מחדש מהי מטרת המשימה שלפניכם (לדוגמה הנאה, למידה, צבירת ניסיון והתפתחות אישית או מקצועית) ואולי בכך לשנות את ההתמקדות המופרזת בהצלחה או כישלון.
2. אינכם היחידים – חפשו תמיכה ושיתוף
אם את מרגישה כמו מתחזה, הבשורות הטובות הן שסביר להניח שאת לא לבד! מחקרים מראים כי כ-70% מהמבוגרים יחוו את תסמונת המתחזה לפחות פעם אחת במהלך חייהם. מעבר לכך, משום שסביבות תחרותיות והישגיות יכולות לתרום להתפתחות של תחושות התחזות, ניתן יהיה למצוא בהן יותר אנשים החשים כך. שתפי קולגות הנתפסים בעינייך כאותנטיים ופתוחים ואולי תופתעי ממה שתגלי.
3. זקפו לזכותכם הצלחות
כאשר אנשים המתמודדים עם תסמונת המתחזה מקבלים פידבק חיובי, הם לרוב סבורים שמדובר בפידבק שקרי, שההצלחה הינה תוצאה של מזל, או כל פרשנות שלילית אחרת שתסביר את ההצלחה. אם תוכלו להכיר בנטייתכם לפרש הצלחות באופן שאינו מאפשר לכם לצבור ביטחון, ייתכן שתוכלו גם לשנות זאת מעט. נסו אפילו להכין רשימה של ההצלחות שלכם וקראו אותה כשאתם לפני משימה מאתגרת.
4. זהו אסטרטגיות התמודדות לא יעילות
כאשר אדם תופס את עצמו כחסר יכולת להתמודד עם משימה מאתגרת וחווה חרדה, הוא או היא עלולים לבצע את המשימה שלפניהם תוך השקעה מוגזמת. זו עלולה להוביל לשחיקה או להימנעות מהשלמת המשימה. נסו להיות מודעים לדפוסים הללו ובדקו מתי אתם בהשקעה עודפת שמטרתה אינה לבצע את המשימה טוב יותר אלא להשקיט את החרדה.
5. התייחסו בחמלה כלפי כישלונות
רבים מהמתמודדים עם תסמונת המתחזה מצפים מעצמם לבצע משימות באופן מוצלח ב-100% מהפעמים, מה שכולנו יודעים שאינו אפשרי. נסו לאמץ קול פנימי של חמלה עצמית כלפי היתכנות של כישלונות: כולנו מתמודדים עם כישלונות, גדולים או קטנים, והם אינם מעידים על היכולות והכישורים שלנו באופן גורף וחד משמעי.
מקורות
Clance, P. R., & Imes, S. A. (1978). The imposter phenomenon in high achieving women: Dynamics and therapeutic intervention. Psychotherapy: Theory, research & practice, 15(3), 241
https://www.psychologytoday.com/us/basics/imposter-syndrome#overcoming-imposter-syndrome
https://www.apa.org/science/about/psa/2018/09/imposter-syndrome