20.03.16
צוות בטיפולנט
דיכאון נראה בשנים האחרונות כמגפה הבריאותית של החברה המערבית בדורנו. אחוזי הסובלים מדיכאון מסתברים כאדירים ומתוך כך, מחקרים רבים עוסקים בגורמים הקשורים להיווצרותו של דיכאון. בין השאר, מחקרים מצביעים על כך שישנם גורמים גנטיים משמעותיים הקשורים לדיכאון, גורמים נוירו-כימיים, חוסרים בוויטמינים, נסיבות חיים קשות ולא פחות חשוב - היבטים אישיותיים ורגשיים.
אחד התחומים הנחקרים ביותר בתחום זה, הינו צורות החשיבה הקשורות לדיכאון. מחקרים שונים מצביעים על כך שדפוסי חשיבה מסוימים עלולים לחזק את הנטייה לדיכאון לאחר אירוע חיים קשה או כזה שיצר דחק. במאמר זה נסקור את דפוסי החשיבה הללו, שעלולים ליצור סכנה דיכאונית. חשוב לדעת שדפוסים מחשבתיים אלו הנם צורות פרספקטיבה, ולכן הנם ברי שינוי, גם אם שינוי זה דורש מאמץ או התערבות חיצונית, כגון טיפול נפשי.
6 דפוסים מחשבתיים שעלולים לחזק נטייה לדיכאון:
1. עיסוק חוזר וקבוע במחשבות שליליות - אנשים הנוטים לדיכאון לעיתים קרובות מחזיקים בדפוס מחשבתי של עיסוק חוזר ו"היתקעות" במחשבות שליליות. הדבר נקרא רומינציה של מחשבות שליליות, כאשר ניתן לדמות זאת להעלאת גירה - האדם חושב, מרגיש, מעבד, ו"בולע" את המחשבה, ואז היא עולה שוב, והתהליך כולו מתבצע מחדש, ועמו עולים שוב הרגשות הקשים. תהליך זה קורה שוב ושוב, כאשר נוצרת מעין אובססיה למחשבות השליליות. לעיתים האופי החוזר של המחשבות השליליות, והעובדה שהן נוטות ליצור חרדה, עלולים ליצור קשיי התמודדות - המחשבות עלולות לשתק את האדם מפעולה ובכך גם עלולות ליצור מצב של מחשבה שמגשימה עצמה.
2. זיכרון סלקטיבי - בדומה לעיסוק החוזר במחשבות שליליות, אנשים בעלי נטייה לדיכאון מראים לעיתים קרובות דפוס מחשבתי בו הם זוכרים בעיקר אירועים שליליים, ושוכחים אירועים חיוביים. זהו תהליך אוטומטי שמתרחש גם בעת דיכאון. הזיכרונות השליליים יוצרים הלך רוח קשה, אך יותר מכך, הזיכרונות הללו מחזקים אמונה אודות עתיד שלילי וקשה: אם רוב מכריע ממה שאנו זוכרים הוא רע - הסבירות היא שגם העתיד יהיה רע. עם זאת, המציאות נוטה להכיל רגעים חיוביים כמו גם קשים. חשוב לנסות להיזכר גם ברגעים החיוביים, ואף לנסות ליצור דברים שיזכירו אותם באופן אקטיבי.
3. חוסר אונים - דפוס מחשבתי בו אדם מאמין כי אין לו שליטה על חייו, הוא דפוס שעלול לחזק נטייה דיכאונית. הדפוס יוצר פאסיביות וכן אמונה שלא ניתן למנוע את הסבל האישי. דפוס מחשבתי של חוסר אונים מסוג זה, הוא בדרך כלל תוצר של למידה מניסיון העבר, והתמודדות עם מצבים קשים בהם לאדם באמת לא הייתה יכולת להשפיע על מצבו. עם זאת, לאחר שהמצב הקשה עבר, האדם עדיין מחזיק באמונה שאין לו יכולת להשפיע על מצבו ועתידו, דבר שיוצר קושי משמעותי גם מול מצבים הניתנים לשינוי.
4. דימוי עצמי נמוך וביקורת עצמית קשה - אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך, הנוטים לבקר את עצמם באופן קשה, לא לקבל את הקשיים והחסרונות של עצמם ולהאמין כי אחרים לא יקבלו או לא יאהבו אותם בשל חסרונותיהם, עלולים להיות בעלי נטייה לדיכאון, גם אם הם מאוד מצליחים ואהובים. ביקורת עצמית יכולה להיות דבר מקדם, אך כאשר הדימוי העצמי של אדם הינו נמוך או לא יציב, והביקורת העצמית הופכת להיות קול מרכזי, עלולה להיווצר נטייה לדיכאון.
5. התבודדות וניתוק קשרים קרובים עם אחרים - מערכות חברתיות מהוות תמיכה משמעותית מול תחושות קשות כדיכאון, אך באופן פרדוקסלי, אנשים הנוטים לדיכאון, במיוחד לפני או במהלך תקופה דיכאונית, נוטים להתבודד, לנתק קשרים עם אנשים קרובים אליהם או ליצור קרעים במערכות היחסים. התבודדות זאת עלולה ליצור ערך עצמי נמוך, בדידות וחוסר מענה בעת הצורך בתמיכה חברתית ועידוד. היא גם מפחיתה את כמות החוויות החיוביות ביום יום, שכן כמות המפגשים המהנים עם אחרים קטנה. כל אלו עלולים ליצור נטייה לדיכאון.
6. נוקשות מחשבתית - חשיבה נוקשה מגבירה את הסיכון לפריצת דיכאון - אנשים אשר נוטים לחשיבה דיכוטומית, מוקצנת, פסימית וקטסטרופלית, נוטים לפרש אירועים וסיטואציות באופן שלילי ומוקצן ובכך להגביר את הסיכון להצפה של רגשות שליליים ולדיכאון.
אם את/ה מוצא/ת את עצמך כבעל/ת הדפוסים המחשבתיים שלעיל, ייתכן כי את/ה בסכנה לדיכאון. אם את/ה מרגיש/ה עצב, ייאוש, לא נהנה/ית מפעילויות שבעבר היו מהנות עבורך, עייפ/ה, חסר/ת אנרגיות, חש/ה תחושת חוסר ערך וכדומה, ייתכן שאת/ה סובל/ת מדיכאון.
אם יש לכם בסיס להאמין כי אתם בעלי נטייה משמעותית לדיכאון או סובלים מדיכאון, כדאי לקבל החלטה ולנסות לפנות לאיש מקצוע טיפולי בתחום הדיכאון, לקבל הערכה והכוונה לגבי הצורך בסיוע מקצועי ואף לפנות למטפל בתחום המתאים לכם, כך למשל פסיכותרפיה.
