גזלייטינג: איך זה נראה וכיצד ניתן להתמודד?

צוות בטיפולנט

"זה לא קרה", "זה עיוות של המציאות", "אף אחד לא יאמין לך" – אמירות אלו יכולות לעורר בכולנו אי נוחות, בלבול ופקפוק בעצמנו. אך כאשר הן נאמרות לעיתים קרובות ובאופן עקבי ייתכן כי הן חלק מאוסף התנהגויות המכונה "גזלייטינג" אשר עלול להוביל למצוקה נפשית משמעותית.

מה זה גזלייטינג?

גזלייטינג הוא צורה של מניפולציה הגורמת לקורבנות לפקפק בעצמם, בחוויותיהם, בפרשנותם לאירועים ובתפיסתם את המציאות, לרוב במטרה להשפיע על התנהגות הקורבנות ולהשיג שליטה רגשית, פיזית או כלכלית עליהם. גזלייטינג נעשה באמצעות הכחשות, שקרים, מתן מידע סותר והקטנה של רגשות ודעות.

המונח "גזלייטינג" לקוח ממחזה בשם Gas Light ("אורות הגז") מ-1938 ובמרכזו אישה אשר כמעט מאבדת את שפיותה בגלל מניפולציות מצד בעלה. בדומה למתרחש במחזה, לגזלייטינג עלולות להיות השפעות על הבריאות הנפשית שלנו וכאשר הדבר מתרחש לאורך זמן ובאופן עקבי, התעללות זו יכולה להוביל לתחושה כי אנו "משתגעים" ולפגוע בתחושת הזהות והערך העצמי.

מהם המאפיינים של גזלייטינג?

גזלייטינג עלול לעורר תחושות ספק, בלבול, חוסר ביטחון ואף להוביל לדיכאון וחרדה. תחושות אלו, לצד ההכחשות והשקרים, מקשות על הזיהוי וההתמודדות עם גזלייטינג. עם זאת, ישנן מספר התנהגויות ותופעות המאפיינות לרוב את האופן בו גזלייטינג מתפתח ויכולות להוות מעין סימני אזהרה:

• התחלה מבטיחה - בתחילה, הגזלייטר (מי שמבצע התנהגויות המאפיינות גזלייטנג) עשוי להרעיף מחמאות או לשתף מיד בדברים אישיים, וכך ליצור אמון ואינטימיות במהירות.

• ערעור תפיסת המציאות - הגזלייטר יתחיל בשקרים על דברים קטנים ונקודתיים, אך במהרה היקף השקרים וההכחשות גדל והם חלים על תחומים משמעותיים ומרכזיים יותר יותר עבור הקורבן.

• הקצנה למול ביקורת - ביקורת או שאלה על דברי הגזלייטר יתקבלו פעמים רבות בטענות והאשמות נגד כוזבות, כמו גם בשקרים עזים יותר.

• יצירת דימוי שלילי - בנוסף לערעור בתפיסת המציאות, ההאשמות הכוזבות וההכללות הנשנות שוב ושוב מובילות לפגיעה גם בערך העצמי של הקורבן ("העבודה שלך חסרת ערך", "את.ה הוזה" ועוד).

• בידוד הקורבן - גזלייטינג יכול לכלול הסתה של אחרים, תוך אמירות כי הקורבן משקר או הוזה. כך, הקורבן נעשה מבודד מסביבתו ונוצרת התחושה כי אין טעם לשתף אחרים כיוון שלא יאמינו לו.

• יצירת תלות - הפקפוק העצמי בצירוף הבידוד מהסביבה, עשוי להגביר את התלות של הקורבן בגזלייטר. במקרים אלו, נוצרת התחושה כי ניתן לסמוך רק על תפיסת המציאות של הגזלייטר, אשר הופך לאדם היחיד שמעניק ביטחון, אישור וקבלה, אך גם יכול לגזול אותם בהנף יד.

• תקוות שווא - לצד התנהגויות שליליות, גזלייטינג יכול לכלול גם מחוות רכות וחמות או הבטחה מצד הגזלייטר כי התנהגותו תשתנה. הבטחות ואמירות מעין אלו מפיחות תקווה, ומקשות על ההתמודדות ועצירת הגזלייטינג.

• האם אתם סובלים מאלימות
  רגשית בתוך קשר?
  

  
• שאלות ותשובות על התעללות
  נרקיסיסטית בקשר

  
• איך מזהים אדם נרקסיסט ושומרים על עצמינו?

  

באילו קשרים מתרחש גזלייטינג?

גזלייטינג יכול להתרחש בסוגים שונים של מערכות יחסים ולהשפיע על יחידים או על חברה שלמה (למשל במקרה של דיקטטורים או מנהיגי כת). למעשה, לכולנו זה יכול לקרות ואף אחד אינו חסין מפני התנהגות זו.

גזלייטרים יכולים להיות אנשים אשר למדו להתנהג כך מצפייה בהתנהגויות דומות בעבר, למשל של הוריהם. במקרים מסוימים, גזלייטינג יכול להתרחש בקשרים עם אנשים בעלי הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות אנטי סוציאלית, או מכלול מאפיינים המכונה "פסיכופתיה".

אמנם לעיתים הגזלייטרים אינם מודעים באופן מלא למעשיהם, אך כדאי לזכור כי גם במקרים אלו התנהגות זו אינה מקובלת, וחוסר מודעות מצד התוקפן אינו מהווה תירוץ לה.

גזלייטינג בזוגיות

לעיתים קרובות, הגזלייטינג נעשה דווקא מצד הקרובים לנו ביותר – בני הזוג שלנו. גזלייטינג יכול להופיע בכל סוג של מערכת יחסים זוגית ואינטימית, ופעמים רבות נעשה במטרה להסתיר בגידות ולערער את בן או בת הזוג בנוגע לחשדותיהם.

לגזלייטינג בקשרים זוגיים ישנם גם מאפיינים ייחודיים, כמו קשר אינטנסיבי ומחוות רומנטיות קיצוניות בשלב ההתחלתי של מערכת היחסים, שינוי התנהגות קיצוני מרגעי חיבה ואינטימיות לביטול והקטנה של הקורבן, שימוש בשתיקה כמעין עונש, ואף הרחקת הקורבנות מקרוביהם באמצעות ביטול דעות והקטנת ערכם או הפגנת קנאה.

גזלייטינג במשפחה

קשרים נוספים במסגרתם עלול להתרחש גזלייטינג הם קשרים משפחתיים. גזלייטינג בתוך המשפחה מתייחס לרוב לגזלייטינג המופנה כלפי ילדים, אשר באופן טבעי פגיעים יותר לערעור תפיסת המציאות והערך העצמי. במקרים אלו, הגזלייטינג יכול להתרחש מצד ההורים, האחים או קרובי משפחה אחרים.

בקשרים אלו, נעשה לעיתים שימוש גם ברקע של הקורבן, כמו סיפורי ילדות, במטרה לחזק את הדימוי השלילי ולערער את תפיסת המציאות גם בבגרות. בנוסף, פעמים רבות ישנם בני משפחה אחרים שחשופים לגזלייטינג ואינם מספקים הגנה או תמיכה, דבר שמעצים את תחושות הבלבול והספק של הקורבן.

כיוון שההתנתקות מבני משפחה עשויה להיות קשה לביצוע, גזלייטינג במשפחה נוטה להמשך זמן רב ואף לאורך שנים רבות. החשיפה בגיל צעיר לגזלייטינג מייצרת קושי לחוש בטחון בסביבת המשפחה ואף עלולה להקשות על מתן אמון ויצירת מערכות יחסים בבגרות.

גזלייטינג בעבודה

גזלייטינג אינו מוגבל לקשרים אינטימיים בלבד, ויכול להתרחש גם במקום העבודה, פעמים רבות מצד אדם בעמדת סמכות או כוח. נוסף על הפגיעה בתפיסת המציאות, גזלייטינג בעבודה עלול לכלול את ערעור הבטחון ביכולות ובכישורים המקצועיים.

תחושות אלו עשויות להיווצר כתוצאה מהאשמת העובד או העובדת בבעיות שאינן במסגרת אחריותם, ביטול עדויות שתומכות בהישגיהם ושימוש בעמדות כוח ובסביבת העבודה על מנת להטיל ספק במקצועיותם ובהבנתם את הסיטואציה.

אמנם ניתן לעזוב את מקום העבודה, אך הדבר אינו תמיד קל או אפשרי בטווח המיידי. לכן, במקרים בהם מזהים גזלייטינג במקום העבודה, ניתן לתעד את האינטראקציות עם הגזלייטר, להקפיד כי אדם נוסף בו אנו בוטחים יהיה נוכח בהן ובעת הצורך לפנות למשאבי אנוש או לאיגודי עובדים רלוונטיים.

איך להתמודד עם גזלייטינג?

ניתן לצאת מקשר כזה, אך אין זה דבר קל. הן בשל מצבו הרעוע של הקורבן בתוך הקשר ובידודו מהסביבה, והן בשל מינפולציות שונות שהגזלייטר עלול להפעיל, כמו להציג את עצמו כקורבן האמיתי או שימוש במחמאות והבטחות שווא לעתיד.

כדאי לזכור כי פעמים רבות הדרך ליציאה מקשר זה מתחילה עם זיהוי וקבלה כי מדובר בגזלייטינג. הבנה זו עוזרת לבחון את הדינמיקה בקשר, לתת תוקף לתפיסת המציאות שלנו ולמנוע תקוות שווא. בנוסף, מחקרים מעידים כי בילוי זמן עם חברים אשר מחזקים את תפיסת המציאות והערך העצמי שלנו, מסייע לבסס חזרה את האמון בעצמנו ובתפיסת עולמנו ועוזר בהתמודדות ובעצירת הגזלייטינג.

עם זאת, כיוון שלעתים קשה לצאת ממערכת יחסים כזו לבד, אם אתם או מישהו מהקרובים לכם מצויים במערכת יחסים עם מאפיינים דומים, או אם יצאתם מאחת כזו ואתם חשים מצוקה, ניתן וכדאי לפנות לטיפול נפשי ולליווי של אנשי מקצוע.

מקורות

Darke, L., Paterson, H., & van Golde, C. (2025). Illuminating Gaslighting: A Comprehensive Interdisciplinary Review of Gaslighting Literature. Journal of Family Violence, 1-17

Kukreja P and Pandey J (2023) Workplace gaslighting: Conceptualization, development, and validation of a scale. Front. Psychol., 14, 1-10

Shekhar, S. & Tripathi, K.M. (2024). Impact of Gaslighting on Mental Health among Young Adults. International Journal of Indian Psychology, 12(2), 3941–3950

Tager-Shafrir, T., Szepsenwol, O., Dvir, M., & Zamir, O. (2024). The gaslighting relationship exposure inventory: Reliability and validity in two cultures. Journal of Social and Personal Relationships, 41(10), 3123-3146

www.betipulnet.co.il/particles/gaslighting_and_control_in_interpersonal_relationships

www.psychologytoday.com/us/basics/gaslighting

www.psychologytoday.com/us/blog/communication-success/201704/7-stages-gaslighting-in-relationship

www.psychologytoday.com/us/blog/in-your-corner/202312/facing-family-gaslighting-during-the-holidays

www.psychologytoday.com/us/blog/childhood-emotional-neglect/202209/4-types-gaslighting-in-families