02.04.23
עירון מלמוד גנני
מדוע שאלת המשמעות כל כך מעסיקה אותנו? מבחינה פסיכולוגית, ניתן לומר שכבני אדם המתמודדים עם עובדת הסופיות של החיים מהרגע הראשון, אנחנו מחווטים לחפש וליצור משמעות מהדברים שקורים לנו ומהעולם הסובב אותנו. ואכן, החיפוש אחר משמעות העסיק הוגים, תיאורטיקנים ואנשי דת מגישות ותחומים שונים לאורך ההיסטוריה, שניסו לענות על שאלות כמו מהי משמעות החיים (אם בכלל יש כזו)? איך אני יודע שאני חי חיים בעלי משמעות? ואיך מייצרים אותה? ננסה לענות על שאלות אלו דרך גישות פסיכולוגיות שונות, לנסח מתוכן הנחיות כיצד אפשר להגביר את תחושת המשמעות בחיים ומה כדאי לעשות כשהתחושה הזו חסרה.
מהי משמעות?
גישות פסיכולוגיות מגדירות משמעות באופנים שונים. הגדרה מקובלת אחת מסבירה משמעות כתחושה של תכלית, בהירות וחשיבות בחיים של הפרט. תחושה זו יכולה לבוא ממקורות שונים, ביניהם מערכות יחסים, עבודה, צמיחה אישית, רוחניות ומעורבות בקהילה. מחקרים מצאו קשר בין חוויית משמעות לתחושות חיוביות, רווחה נפשית וחוסן נפשי, וכן לפחות בדידות, דיכאון ושימוש בחומרים. נראה שמשמעות מתחילה להעסיק אותנו כשאנחנו מרגישים בהיעדרה, אל מול חוויה של ריקנות או חוסר, ובמיוחד כאשר היעדר זה משפיע על חיינו לרעה.
תחושת משמעות קשורה גם למשימות החיים בתקופות שונות. לדוגמא, הפסיכיאטר קארל יונג סבר כי במחצית הראשונה של החיים, בערך עד גיל 40, משמעות נוצרת מתוך ביסוס מקום בעולם מבחינה חברתית, משפחתית ותעסוקתית, ואילו במחצית השנייה של החיים משמעות קשורה יותר בחיבור לעצמי דרך התפתחות פנימית. משמעות קשורה גם לבניית נרטיב לחיינו – הסיפור שאנו בונים על איך הפכנו למי שאנחנו, דרך האתגרים והבחירות שלנו, תורם רבות לכינון תחושה של תכלית וכיוון בחיינו.
איך תיאוריות שונות מתייחסות למשמעות בחיים?
תיאוריות רבות מציעות נקודות התייחסות שונות לתחושת המשמעות בחיים, ולאיך אפשר להגביר אותה. נביט על כמה מהן:
פסיכולוגיה חיובית
פסיכולוגיה חיובית הינה גישה חדשה יחסית העוסקת במחקר הרגשות, התכונות וההתנהגויות החיוביות בחיינו. על פי הגישה, אחד מהגורמים המרכזיים התורמים לתחושה של משמעות הוא טיפוח של חוויות ורגשות חיוביים, כמו הוקרת תודה, שמחה ופליאה, המגבירים תחושה של חיבור למשהו גדול מאיתנו. פסיכולוגיה חיובית מדגישה גם את החשיבות של צמיחה והתפתחות אישית, הקשורה בחתירה אחר פעילויות ומטרות המאתגרות אותנו ודורשות מאמץ, אך גם מספקות תחושה של סיפוק והישג.
תיאוריית ההכוונה העצמית - SDT
תיאוריה נוספת הקשורה לחיפוש אחר משמעות היא תיאוריית ההכוונה העצמית (Self Determination Theory), העוסקת במוטיבציה האנושית וצמחה מתוך הזרם ההומניסטי בפסיכולוגיה. על פי SDT, לבני אדם יש שלושה צרכים פסיכולוגיים עיקריים התורמים להתפתחות, לרווחה נפשית ולחוויה של משמעות:
• אוטונומיה מתייחסת לצורך בחופש פעולה פנימי ושליטה של אדם על חייו.
• מסוגלות מתייחסת לצורך להרגיש יעיל ובעל יכולת בפעולות של האדם.
• שייכות מתייחסת לצורך בקשר עם אחרים ולתחושה של להיות חלק מקבוצה.
ויקטור פרנקל – לוגותרפיה
ויקטור פרנקל, פסיכיאטר וניצול שואה, פיתח גישה ייחודית בשם לוגותרפיה המבוססת על הזמן בו שהה במחנות ריכוז ובתצפיות על הטבע האנושי. הגישה שלו מבוססת על האמונה שלבני אדם יש כמיהה מובנית למשמעות ותכלית, והוא האמין שניתן למצוא אותן אפילו בנסיבות המאתגרות ביותר.
הגישה של פרנקל מדגישה את החשיבות בלקיחת אחריות על החיים והבחירות של האדם. הוא טען שבעוד אנשים לא יכולים לשלוט על נסיבות חייהם, הם יכולים לבחור את התגובה לאותן נסיבות, כולל לבחור את העמדה כלפי סבל וקושי. פרנקל האמין שסבל יכול לעבור טרנספורמציה לחוויה משמעותית אם רואים בו הזדמנות לצמיחה ולהתפתחות אישית.
איך יוצרים יותר משמעות בחיים?
מכל האמור, ניתן להתייחס למספר גורמים התורמים להגברת משמעות בחיים:
1. עשייה למען האחר וחמלה – אחת הדרכים הטובות ביותר לטפח תחושת משמעות בחיים היא דרך נתינה, חמלה ועשייה למען האחר, שנמצאו שוב ושוב במחקרים כמגבירים תחושת משמעות, חוסן ורווחה נפשית.
2. הוקרת תודה – מתן תשומת לב לדברים הקטנים והגדולים בחיים הנותנים תחושת משמעות ושמחה, כמו משפחה, עבודה, ואפילו שקיעה יפה. ניתן להתחיל לפתח את ההרגל לעשות זאת, למשל, דרך הקדשת זמן קצר בכל יום למחשבה על מספר דברים בחיינו עליהם אנחנו מודים, גם אם הם קטנים מאוד.
3. יצירת קשרים משמעותיים – משמעות אינה נוצרת בתוך ואקום. מושקעות באחר, קבלת תמיכה ותחושת שייכות נמצאו כמחזקים תחושת משמעות ושביעות רצון.
4. זיהוי סולם הערכים הפרטי – רובנו לא מקדישים זמן רב לחשיבה על הערכים החשובים לנו. חיבור לערכים אלו ונקיטת פעולות שיאפשרו לנו לחיות לאורם יכולים להגביר באופן ניכר את תחושת המשמעות בחיים.
5. התמסרות למטרה, פרויקט או כיוון – פרנקל כתב שהאדם למעשה לא צריך קיום חסר מתח, אלא דווקא את החתירה, המאמץ וההתמודדות למען מטרה ראויה שנבחרה מתוך רצונו החופשי.
ומה לגבי תחושת חוסר משמעות?
חוסר משמעות נמצאה כמקושרת לאיכות חיים נמוכה יותר, נטייה מוגברת לשימוש בחומרים, חרדה והפרעות שונות. תחושת ריקנות או חוסר במשמעות יכולה להיות קריאה פנימית להתבוננות ולחישוב מסלול מחדש, ואפילו לפתוח הזדמנות לאפשרויות חדשות. עם זאת, במידה ואתם או מישהו קרוב אליכם חווים ריקנות או חוסר משמעות שפוגעים באיכות החיים ובתפקוד, כדאי לשקול לפנות לעזרה או להתייעצות עם איש מקצוע, שכן אלו יכולים להיות סימנים גם של דיכאון או קשיים משמעותיים אחרים.
טיפול פסיכולוגי על גישותיו יכול להגביר את תחושת המשמעות בדרכים שונות, דרך עיבוד אירועי החיים, בניית נרטיב ופתיחת אפשרויות בחירה (למשל, באמצעות טיפול פסיכודינמי). בנוסף, עם ההקלה בתחושת הריקנות, ניתן בתהליך טיפולי לנסח את הערכים של האדם ולהתמקד בפתיחות לעולם ובפעולות המקרבות למימושם בחיי היום-יום (למשל, באמצעות גישות כמו ACT).
פסיכולוג בהתמחות קלינית, סגן מנהל ”נווה צאלים” – בית ספר ופנימייה פוסט אשפוזית, פסיכולוג ביחידה הקלינית בשירות הפסיכולוגי חינוכי של עיריית תל-אביב יפו, ומטפל בבני נוער ומבוגרים בקליניקה פרטית ברעננה.
מקורות
Davis, T. (2020). What is Meaning? And How to Create a More Meaningful Life. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/us/blog/click-here-happiness/202010/what-is-meaning-and-how-create-more-meaningful-life
Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2012). Self-determination theory. In P. A. M. Van Lange, A. W. Kruglanski, & E. T. Higgins (Eds.), Handbook of theories of social psychology (pp. 416–436). Sage Publications Ltd. https://doi.org/10.4135/9781446249215.n21
Frankl, V. E. (1985). Man's search for meaning. Simon and Schuster
Neuhaus, M. (2021). 3 Ways to Find Meaning. Psychology Today. https://www.psychologytoday.com/us/blog/self-leadership/202106/3-ways-find-meaning
Robertson, R. (1992). Beginner's guide to Jungian psychology. Nicolas-Hays, Inc