01.07.08
צוות בטיפולנט
שנה לאחר מות בעלה חל שינוי משמעותי בהתנהגותה של ג'ני בת ה-70: היא שותה כמויות מרשימות של שמפניה, מבלה עם מאהבה, מציירת מודלים של עירום נשי ומעוררת בכך את זעמם ותסכולם של בני משפחתה, המצפים ממנה להתנהג "בהתאם לגילה".
דמותה של ג'ני לקוחה מהמחזה 'מה עושים עם ג'ני' שכתב דונאלד ווילד, אך סיפורה מדגים את הפער העשוי להתפתח בין הציפיות והסטריאוטיפים החברתיים המיוחסים לזקנה לבין תחושותיו וצרכיו של האדם המזדקן בפועל.
"אל תשליכני לעת זקנה" (תהילים) - מקומו של הזקן בחברה
אגדות ומשלים רבים מתייחסים לאדם הזקן כאל מקור ידע וחכמה, אליו פונים הצעירים כאשר הם נתקלים בבעיה שאין בכוחם לפתור. נשמע מוכר? לא לרב האנשים בחברה המודרנית. מקומו ומעמדו של הזקן בחברה מושפעים לא רק מאישיותו והמעגל החברתי הקרוב לו, אלא גם מהתרבות בה הוא חי, כאשר ניתן לזהות שלושה מודלים בסיסיים של השתלבות הזקן בחברה:
* עד 120! בחברות פרימיטיביות, ובמיוחד באלו שאינן יודעות קרוא וכתב, זוכה הזקן למעמד מכובד מאחר והוא מחזיק בידע רב שאין מקורות אחרים לרכישתו. בחברות אלו מהווה הזקן חלק משמעותי מהמארג החברתי: כך, למשל, זקני אבחזיה (אזור ליד קווקז) מעורבים בעבודה החקלאית, משמשים כמתווכים בסכסוכים בין אישיים וכן הלאה. במקרה או שלא במקרה, תוחלת החיים של האבחזים מגיעה במקרים רבים למאה שנים... למרות מעמדם החברתי הגבוה, גם מעמדם של זקנים בחברות אלו נמצא בסכנה בשנים של בצורת או מחסור קשה.
*הכניסה לצעירים אסורה התא החברתי הבסיסי המוכר לרובנו הוא התא המשפחתי, אך בחלק מן החברות מאורגנים התאים החברתיים בהתאם לגיל. כך, למשל, בשבטים אפריקאיים מסוימים חיה כל קבוצת גיל באזור נפרד ומאופיינת בזכויות ותפקידים ייחודיים לה. הזקנים בחברות אלו עוסקים בעיקר בתפקידים פולחניים, הנחשבים לחיוניים ומשמעותיים. וריאציה "מודרנית" לחלוקה חברתית זו היא יצירת "קהילות קשישים" המאפשרות מגורים בסביבת בני אותו הגיל ויצירת מסגרות חברתיות חדשות לזקנים הבוחרים לעבור אליהן.
*זקנים? לא בבית ספרנו במרבית החברות הולכים ופוחתים תפקידיו החברתיים של האדם המזדקן (למשל, פרישה מהעבודה). במצבים קיצוניים, כבחלק מחברות הנוודים העניות, עשוי הזקן להינטש למוות מאחר והוא הופך לנטל. במצבים קיצוניים פחות, נותר הזקן חלק מהחברה אך הוא נדחק לשוליה.
שלושת דפוסים אלו מתייחסים למעמד ולתפקיד החברתי המוקצה לזקנים בתרבויות השונות. עם זאת, גם הזקן עצמו חווה שינויים בצרכים ובציפיותיו החברתיות.
חבר מביא חבר - צרכים וקשרים חברתיים בזקנה
החל מגיל הינקות מכוון התינוק ליצירת קשרים עם האנשים הסובבים אותו ומטפלים בו. העניין החברתי הולך ומתפתח עם השנים, והחל מגיל ההתבגרות מושקעת אנרגיה רבה ביצירת קשרים חברתיים ושימורם. קשרים אלו הופכים למקור לסיפוק, העשרה ותמיכה לאורך חיינו. בעשורים האחרונים החלו אנשי מחקר לבחון את השינויים המתרחשים בהיבטים החברתיים של חיי האדם בגיל הזקנה, ומספר תיאוריות מצביעות על מגמות שונות במהותן:
גישת הניתוק: ע"פ גישה זו מלווה ההזדקנות בהפחתה טבעית של העניין החברתי, הפעילות החברתית ומעורבות רגשית באירועים וקשרים ביו אישיים. גישת הניתוק רואה תהליך זה כחיובי מאחר והוא קורה במקביל לנסיגה מסוימת של החברה מהאדם הזקן ולהפחתת הציפיות החברתיות ממנו. הנסיגה ההדדית מביאה להקלה ושביעות רצון.
גישת הפעילות: ע"פ גישה זו, דווקא פעילות מגוונת כבתקופות חיים קודמות מקושרת להסתגלות טובה להזדקנות. בהתאם, הצביעו מחקרים רבים על כך שזקנים אשר השתתפו בלימודים, חוגים, התנדבויות, מועדונים חברתיים וכן הלאה חשו שבעי רצון יותר מחייהם ממבוגרים אשר לא השתתפו בפעילויות שונות.
גישת ההמשכיות: גישה זו מציעה שילוב בין גישת ההתנתקות לגישת הפעילות. לפיה, תהליכים חברתיים בזקנה ממשיכים את דפוס החיים הקודם, כך שאדם פעיל מטיבו ישמר סגנון זה כל עוד מצבו הבריאותי מאפשר לו, ואדם שנטה מאז ומתמיד לסגנון חיים שקט ומרוחק חברתית ימשיך לחיות ע"פ דפוס זה.
על אף חילוקי הדעות סביב צרכיו החברתיים של האדם הזקן, מצביעים מספר מחקרים על כך שקשר/י חברות קרוב/ים משפרים את יכולת ההתמודדות עם מצבי משבר (פרישה מהעבודה, התאלמנות) ומביאים להחלמה מהירה יותר ממחלות. מספר מחקרים אף מצביעים על כך שקשרים חבריים משפיעים על שביעות הרצון הכללית אפילו יותר מאיכות הקשרים המשפחתיים.
גברים ונשים שונים זה מזה בדפוסי יחסי החברות אשר הם יוצרים לאורך חייהם ושוני זה נשמר גם בזקנה: נשים זוכות ליותר תמיכה חברתית וקשרי חברות אינטימיים, וקשריהם של גברים נוטים להיות יותר "מעשיים" ומכוונים לעשייה משותפת, כעבודה, טיול משותף וכן הלאה.
למרות חשיבותם הרבה של קשרים חברתיים, סובלים רבים מן הקשישים מתחושת בדידות.
"לבד, לבד, שבתות וחגים" (נורית גלרון) - בדידות בגיל הזקנה
המלך ליר מחלק לעת זקנה את רכושו בין שתי בנותיו הבכורות. אלא שלאחר קבלת הרכוש, מגלה ליר כי יחסן האוהב של בנותיו הולך ו"מצטנן", והן מגרשות אותו מבתיהן. בדידותו וייאושו של ליר מבגידתן של בנותיו מביאות אותו כמעט עד אובדן שפיותו.
סיפורו של ליר, הלקוח מהמחזה 'המלך ליר' (שייקספיר), הוא אולי דוגמא קיצונית, אך חלק מן הזקנים אכן חווים בדידות קשה. בדידות זו עשויה לנבוע מהתרופפות קשרים חברתיים עקב הפרישה מהעבודה, מגורים רחוקים או היעדר פניות של בני המשפחה, בעיות בריאותיות וקשיי ניידות ופטירה של חברים ובני זוג. כמו כן, הזקנה עשויה להקצין את בדידותם של אנשים אשר סבלו מקשיים חברתיים לאורך כל חייהם. מחקרים חלוקים בעמדותיהם לגבי השפעת הזקנה על תחושת הבדידות: יש הטוענים כי לרבים מהזקנים אין ולו חבר אחד, בעוד שאחרים מצביעים על כך שדפוס הקשרים החברתיים בזקנה המשכי לדפוס החברויות לאורך החיים.
תחושת הבדידות היא תחושה סובייקטיבית. אנשים שונים בנטייתם וביכולתם ליהנות משהות לבדם, ובמידת העניין והצורך שלהם בקשרים חברתיים; ביקור משפחתי שבועי עשוי לספק את צורכיהם החברתיים של חלק מהאנשים, בעוד שאחרים יחושו בודדים גם בחברת משפחתם ובני זוגם (כך, למשל, עשויה "תסמונת הקן הריק" להביא לתחושת בדידות עקב הירידה באינטנסיביות התפקיד ההורי).
בדידות היא אחת התחושות הקשות והמייאשות ביותר, והיא עשויה להביא לתחושות אשמה ("אני רק מכביד על כולם"), דיכאון וחוסר ערך ("מה אני כבר יכול לתרום, בגילי"), ולפירוש התנהגותם של אחרים כעוינת ובלתי אוהדת ("היא עושה טובה שהיא באה. זה רק מרחמים"). על אף שהבדידות עשויה להביא לתחושת ייאוש, ישנן מספר דרכים להתמודדות עמה:
*פנייה למועדונים, ארגונים התנדבותיים, חוגים וכן הלאה.
*שיחה עם חברים או בני משפחה על התחושות, וניסיון לתאם ציפיות (ראה גם טיפול בהורים מזדקנים).
*שימוש במיומנויות (אפייה, נגרות) כדרך ליצירת קשר עם שכנים, קרובים וכד'.
*פיתוח היכולת להשקיע בקשרים חברתיים: בגיל הזקנה הולכים ומתמעטים הזמן והאנרגיה, ולכן פוחתת לעיתים ההשקעה בקשרים, ההכרחית ליצירתם ושימורם.
*למידת דרכים להפיכת הזמן הפנוי למהנה יותר ומתסכל פחות, ע"י למידת מיומנויות חדשות, קריאה, יציאה לטיולים, בתי קולנוע וכן הלאה.
*גידול חיות מחמד: "מה כבר יעזור לי כלב?" "עם חתול אפשר לנהל שיחה על פילוסופיה?" על אף שאנשים מבוגרים עשויים להירתע מהזמן וההשקעה הכרוכים בטיפול בחיית מחמד, נמצא כי הטיפול בהן מפחית את תחושת הבדידות ומביא לעלייה בתחושות ההנאה והביטחון.
*פנייה לייעוץ מקצועי: אנשים מבוגרים רבים אינם מאמינים כי עוד ניתן לעזור להם, אך בפועל עשויה פנייה לעובדת סוציאלית או לעזרת טיפול פסיכולוגי להביא לשיפור משמעותי הן בתחושתו של האדם והן בהכוונה לשיפור תנאי חייו.
*פנייה לטיפול קבוצתי: טיפולים קבוצתיים המכוונים לאוכלוסייה המבוגרת עשויים להוות הן מקום מפגש המאפשר יצירת קשרים בין אישיים והן מרחב לעיבוד הקשיים הרגשיים הנובעים מהבדידות ותהליכי ההזדקנות.
אתר הגיל השלישי: www.begilenu.co.il
אתר אשל - אגודה לשירותים לאדם הזקן: www.eshelnet.org.il
צמתים - מכון ייעוץ לאוכלוסיה המבוגרת ולמשפחה הרב דורית: www.tzmatim.co.il
מקורות
החיים כנהר/ ניצה אייל, הוצאת ידיעות אחרונות וספרי חמד, 1997.
לקראת שנות חיינו המאוחרות/ האוניברסיטה הפתוחה, בעריכת נירה ברגמן, 1992.
