המונח אובססיה חלחל אל השפה היומיומית ורבים מאתנו משתמשים בו כדי לתאר נושא או רצון בו אנחנו עסוקים באופן אינטנסיבי. עם זאת, בשפה המקצועית המונח אובססיה מתייחס למחשבה החודרת לתודעתו של האדם למרות חוסר רצונו לעסוק בה או לחשוב אותה. כך, למשל, אנשים המתמודדים עם אובססיה יכולים לתאר צורך בלתי מוסבר לספור, עיסוק יתר בדאגות גופניות, עיסוק מוגזם בשאלות הנוגעות לדת, חשש קיצוני מכך שפגעו בטעות באדם אחר וכן הלאה. אובססיה תחווה במרבית המקרים כבלתי רציונלית, חודרנית ומיותרת. בחלק מהמקרים, תוכן המחשבה האובססיבית אף יחווה כמנוגד לרגשותיו, אמונותיו או ערכיו של האדם. כך, למשל, אנשים רבים מתארים מחשבות אובססיביות על מוות, פגיעה באדם אחר, תכנים מיניים וכן הלאה.
על אף שרבים מאיתנו חווים לא פעם "חדירה" של מחשבה לא רצויה לתודעתנו, מחשבה אובססיבית היא מחשבה מטרידה וקיצונית בעוצמתה: אנשים המתמודדים עם אובססיה מתארים פעמים רבות תחושה של חוסר שקט קיצוני ושל טרדה כמעט תמידית סביב העיסוק בתוכן האובססיבי. באופן לא מפתיע, אובססיה מלווה בדרך כלל במצוקה רגשית משמעותית, תחושת חוסר אונים, אשמה, אי שקט המלווה לעתים בקשיי שינה ופגיעה בדימוי העצמי ("איזה מין בן אדם אני, אם עולות לי כאלו משבות בראש?"). עם זאת, אחת מ"תופעות הלוואי" המטרידות ביותר של האובססיה היא הקומפולסיה.
קומפולסיה מוגדרת כפעולה אשר האדם חש כי עליו לבצע כדי להרגיע את המחשבה האובססיבית, על אף שהוא חווה אותה כבלתי רציונלית והיה מעדיף להימנע ממנה. כך, למשל, אובססיה המתבטאת בעיסוק מוגזם בשלמות הגוף עשויה להיות מלווה בקומפולסיה של ניקיון או שטיפת ידיים. בדומה, אובססיה המתבטאת בחשש מכך שהאדם גרם נזק לאדם אחר עשויה להתבטא בדחף כפייתי של האדם לשאול שוב ושוב את מכריו האם הם כועסים או פגועים ממנו. חשוב להדגיש כי על אף שהשילוב בין אובססיה לקומפולסיה הוא שילוב נפוץ, לא כל אובססיה תלווה בהתנהגויות קומפולסיביות.
אובססיה המתקיימת לאורך זמן, עם או ללא קומפולסיה, ומביאה למצוקה ו/או פגיעה תפקודית משמעותית- עשויה להיות מאובחנת כמצב של הפרעה טורדנית כפייתית.
אובססיה - למה זה קורה?
לאורך שנים הוצעו תיאוריות שונות לאופן בו נוצרת אובססיה ולגורמים להיווצרותה. כיום קיימים שלושה מודלים מרכזיים המציעים הסברים להיווצרות אובססיה:
המודל הביולוגי: המודל הביולוגי אינו מציע הסבר מדויק להיווצרות אובססיה, אך חוקרים משערים כי גורמים נוירו-כימיים כהיעדר ויסות סרוטונין ופעילות מוחית מוגברת באונות הקדמיות קשורים בהיווצרות אובססיות.
המודל ההתנהגותי: המודל ההתנהגותי מציע כי אובססיה עלולה להיווצר כאשר נוצרת התניה בלתי יעילה הגורמת לאדם לקשר בין גירוי ניטרלי לבין חוויה רגשית שלילית. כך, למשל, עלולה להיווצר התניה המקשרת בין לכלוך לבין מחלה או בין אי הקפדה על נעילת דלת המכונית לבין חרדה. כאשר התניה זו נוצרת, מתבססת אובססיה המתבטאת בעיסוק מוגזם בשאלות כ"האם מספיק נקי כאן?" או "איך אני יכול להיות בטוח שנעלתי את דלת המכונית?". כאשר נוצרת אובססיה מסוג זה, הקרקע ליצירת קומפולסיה בשלה מאחר ומתעורר צורך במציאת אסטרטגיה לנטרול האובססיה (למשל, באמצעות שטיפה כפייתית של הידיים או בדיקה חוזרת נשנית של נעילת דלתות האוטו ודלתות אחרות).
גורמים רגשיים: בעיית האובססיות העסיקה כבר את פרויד, אשר הציע כי אובססיה נוצרת כאשר האדם מדחיק דחף אשר נחווה כמאיים מדי (למשל, דחף תוקפני או מיני הנחווה כלא לגיטימי). ההדחקה אינה מבטלת את הדחף אלא רק דוחקת אותו אל הלא מודע וכתוצאה מכך, הדחף ממשיך לבוא לידי ביטוי באופן עקיף, דרך האובססיה. כך, האדם מוצא "פתרון" להדחקה בו הוא ממשיך לבטא את הדחף אך מבלי לחוות את החרדה והאשמה שעורר במקור. עמדה זו מקובלת על אנשי מקצוע רבים גם היום, אך ההסבר המקורי של פרויד זכה להרחבה וכיום משערים כי אובססיה יכולה לבטא גם צרכים רגשיים ובין אישיים שונים, כמו צורך בשליטה או ביטחון. כך, למשל, אדם שחש פגיע וחסר אונים בחיי היום יום עלול לפתח אובססיה לנעילת דלתות וחלונות ובכך לייצר אשליה של מוגנות וביטחון.
כיום, הדעה הרווחת היא שאובססיה נוצרת על רקע שילוב בין גורמים ביולוגיים לגורמים פסיכולוגיים. מחקרים מצביעים על כך שלנטייה להתפתחות אובססיות יש בסיס תורשתי, וכאשר נטייה מולדת זו חוברת לנסיבות חיים ומאפיינים אישיותיים מסוימים, הסיכוי להיווצרות אובססיה גדל.
אובססיה- איך מטפלים?
לאור האמונה בכך שאובססיה נוצרת על רקע שילוב בין גורמים ביולוגיים לגורמים פסיכולוגיים וסביבתיים, הטיפול המומלץ למצבי אובססיה הוא שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי. הטיפול התרופתי משיב לאיזון את המערכת הנוירו-כימית הקשורה באובססיביות, ואילו התערבויות פסיכולוגיות יכולות לסייע הן בזיהוי הגורמים הלא מודעים הקשורים בהיווצרות האובססיה והן ברכישת אסטרטגיות התמודדות עם המחשבות וההתנהגויות האובססיביות-קומפוליסיביות.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי נחשב לטיפול היעיל ביותר כאשר מדובר במצבים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית מאר והוא מכוון לרכישת אסטרטגיות לזיהוי המחשבות הלא רציונליות, נטרולן והגברת השליטה בהתנהגויות הקומפולסיביות.
טיפול פסיכודינמי נחשב לטיפול אשר מסייע בהרחבת המודעות העצמית והבנת הגורמים הלא מודעים העומדים מאחורי האובססיה, אך בחלק מהמקרים הוא עשוי שלא להביא לשינוי של ממש בהתנהגויות האובססיבית-קומפולסיביות. לכן, טיפול פסיכודינמי מומלץ לאנשים אשר מתמודדים עם אובססיה ברמה מתונה יחסית, לאנשים אשר השלימו או נמצאים בטיפול קוגניטיבי התנהגותי או לאנשים אשר סבלניים לסימפטום האובססיבי, ומעדיפים להתמודד איתו לאט יותר, אך באופן שיחזק את הבנתם לגורמי העומק העומדים מאחוריו.
