ד"ר ערן רולניק פתח בהצגת פרופ' ברמן כסוכן מרכזי הן של תיווך רעיונות פסיכואנליטיים לדורות של מטפלים ישראלים, והן של תיווך רעיונות פסיכואנליטיים מקומיים לקהלים פסיכואנליטיים בעולם. בדבריו ביקש להתמקד בשינוי שחל עם השנים בתפיסת ההעברה של פרויד ובהשפעתו של שינוי זה על הפסיכואנליזה, תוך כדי הצטרפות לטיעונו של בולאס, שככל שההעברה ויחסי ההעברה הפכו מרכזיים יותר בקליניקה, כך איבדנו משהו מהעניין הראשוני ברגע הפרוידיאני הבסיסי, שבו חומר לא מודע מועבר לתודעה באמצעות אסוציאציה חופשית.
