כשאנחנו חושבים על טיפול פסיכולוגי, רובנו חושבים על טיפול ארוך, אשר כולל שיחות עמוקות וצלילה אל העבר, תוך התמקדות במערכות היחסים המוקדמות בחיינו. אולם, חשוב לדעת כי ישנם קשיים מסוימים אשר הדרך היעילה להתמודד עמם היא דווקא בעזרת טיפול קצר, ממוקד ופרקטי, הנקרא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT). מה זה CBT? מתי כדאי לפנות לטיפול CBT? ואיך זה בדיוק עובד?
טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא שם כולל למגוון שיטות טיפול המבוססות על ההנחה כי סימפטומים רגשיים והתנהגותיים נובעים מדפוסי חשיבה בלתי יעילים. הנחת הבסיס של טיפול קוגניטיבי התנהגותי הינה שהחוויות אשר אנו חווים לאורך חיינו גורמות ליצירת התניות, אמונות ותפיסות אשר מנחות את האופן בו אנחנו פועלים. כך, למשל, ילד אשר ננשך על ידי כלב ילמד כי כלבים הם דבר מסוכן. ילדה שסבלה מהצקות חברתיות תלמד כי קשרים בין אישיים מהווים מקור סכנה, וילד להורים הישגיים ביותר יאמץ אמונות פרפקציוניסטיות ("מי שלא מוציא מאה לא שווה כלום").
כל אחד מאתנו מחזיק בהתניות ובדפוסי חשיבה אשר נוצרו על בסיס חוויות אישיות, אך בחלק מהמקרים דפוסים אלו מתגבשים לכדי דפוס חשיבה והתנהגות נוקשה המביא להיווצרות סימפטומים, עכבות וקשיים. לדוגמה, הילד שננשך על ידי כלב עשוי לפתח פוביה מכלבים וימנע ממקומות בהם עלול להופיע כלב, והילדה שסבלה הצקות חברתיות עשויה לפתח חרדה חברתית.
עד כה תיארנו את ההנחות העומדות בבסיס הגישה הקוגניטיבית התנהגותית. אבל מה זה CBT בדיוק? טיפול CBT הוא טיפול קצר מועד, תחום בזמן, אשר כולל פגישות לצד שיעורי בית. הטיפול מבוסס על ההנחה כי ניתן להשיג שינוי סימפטומטי באמצעות זיהוי ונטרול דפוסי החשיבה וההתנהגות הבלתי יעילים. למטרה זו, בטיפול קוגניטיבי התנהגותי נעשה שימוש במספר טכניקות מרכזיות:
1. זיהוי ונטרול עיוותי חשיבה: במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, מטפל CBT יסייע למטופל לזהות ולאתגר דפוסי חשיבה בלתי יעילים הפוגעים ביכולתו של המטופל לפרש נכון סיטואציות ולהעריך באופן מדויק את עצמו, את סביבתו ואת הגורמים לסיטואציות שונות. למשל, אדם הנוטה לקטסטרופיזציה עשוי לפרש מצב בו חבר לא עונה להודעה באופן קטסטרופלי, ולהאמין כי החבר שונא אותו. בטיפול CBT, ינסה המטפל לאתגר את המחשבה הזו, ולהציע אפשרויות נוספות לפירוש הסיטואציה.
2. חשיפה הדרגתית: אחד מדפוסי ההתנהגות השכיחים ביותר המתגלים במסגרת טיפול CBT הוא הנטייה להימנעות מסיטואציות ופעולות הנתפסות כמאיימות (למשל, הימנעות מטיסה, דיבור בפני קהל, אכילה בפומבי). בהתאם, מטפל CBT מבנה יחד עם המטופל תכנית לחשיפה הדרגתית לגורם ממנו האדם נמנע. כך, למשל, אדם הסובל מחרדה חברתית יונחה לדבר עם מוכרת בחנות, להרצות בפני הצוות שלו בעבודה, וכן הלאה, בדרגת קושי עולה. זאת, מתוך מטרה לאפשר צבירת חוויות חיוביות ולאתגר את תחושת הסכנה הנלווית לגירויים מהם האדם נמנע.
3. רכישת טכניקות הרגעה עצמית ונשיאת מצוקה: לא תמיד ניתן לנטרל באופן מלא תחושות שליליות. בהתאם, מטפל CBT מקנה למטופל מיומנויות שליטה והרגעה עצמית, אשר יאפשרו למטופל להרגיע את עצמו ולווסת את מצוקתו, גם למול גירויים מאיימים.
טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא טיפול המתאים לאנשים המעוניינים בהשגת שינוי תוך זמן קצר יחסית, ואינם מעוניינים בהתבוננות מעמיקה ומקיפה בעצמם ובנסיבות שהביאו לפריצת הסימפטומים. לכן, בדרך כלל, הטיפול יתאים לאנשים המעוניינים בטיפול סביב קושי ממוקד וספציפי.
טיפול CBT נמצא כשיטת טיפול יעילה עבור מגוון סימפטומים בקרב ילדים, מתבגרים ומבוגרים. סיבת הפנייה הנפוצה ביותר לטיפול קוגניטיבי התנהגותי היא סביב הפרעות חרדה (למשל, חרדה חברתית, פחד קהל, פוביות, חרדת טיסה, התקפי חרדה), אך טיפול קוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל גם להתמודדות עם דיכאון, התמכרות, בולימיה, OCD, PTSD ונדודי שינה.
יש לציין כי טיפול CBT הוא טיפול המתאים לאנשים בעלי כוחות ומוטיבציה גבוהים, מאחר שהטיפול מבוסס על פעולה אקטיבית של המטופל, על התמודדות עם מטלות בין הפגישות, ועל נכונות לאתגר באופן משמעותי דפוסי התנהגות קבועים.
.jpg)
