עבודתי המקצועית היא חלק מחיי – והאמונות שיש לי לגבי האנשים שבהם אני פוגשת בטיפול ובהדרכה המקצועית דומים לאמונותי לגבי בני משפחתי,חברי ובני אדם בכלל.
אני מאמינה ש"טבע האדם טוב וחזק מנעוריו". בכל אחד מאתנו טמונים כוחות ומשאבים לריפוי עצמי, לגדילה ולהתפתחות.
כשאני מסתכלת סביבי אני רואה שכל אחד מאתנו מתמודד וגם פותר בעיות רבות הנקרות על דרכו, ולכן כשאדם או משפחה פונים לטיפול הדבר הראשון שאעשה הוא לזהות ולהכיר בכוחות וביכולות העומדים לרשותו ולנסות להבין יחד מה קורה דווקא עכשיו, בהקשר לנושא המסויים הזה, שיוצר בעיה וקושי שנחווים כ"בלתי פתירים".
תאור זה מתייחס לאמונתי שהטיפול –כל טיפול – הוא תהליך משותף ושתפקידי הוא לעזור בזיהוי, הדגשה והעצמה של הכוחות הטבעיים של האדם לפתור את הבעיה המוצגת.
אמונה חשובה אחרת המנחה אותי בעבודתי היא שאף אחד מאתנו אינו חי בחלל הריק.
ולכן, ככל שנוכל להבין טוב יותר את המערכת –המשפחה, העבודה, ההסטוריה והחזון – שבה חי האדם, נבין טוב יותר את המקור והמשמעות של הבעיה או הקושי העכשוויים.
אני בדרך כלל מגדירה את הבעיה האישית המוצגת על ידי המטופל כקושי הקשור ל "תקיעות" במערכת (האישית-פנימית או החיצונית-חברתית) – ופתרונה יהיה קשור ל"שחרור" ושינוי דפוסי התמודדות ישנים ולפתיחה של תהליכי גדילה והתפתחות.
אמונה נוספת מתייחסת לאווירה בטיפול.
הטיפול הוא תהליך רציני אך אין זה אומר שאסור לצחוק בו...
אני מאמינה כי תהליכי גדילה מתרחשים הן בבדיקה רצינית של החיים והן תוך כדי משחק, אימפרוביזציה, סיפור סיפורים והנאה (תראו איך שילדים גדלים...).
אמונות אלה הן הבסיס לעקרונות עבודתי הטיפולית, שהם:
התייחסות אל המערכת כולה כחלק אינטגרלי של הטיפול
עבודה ממוקדת וקצרת מועד המתייחסת לפתרון בעיה מסויימת כפתיחת תהליך של גדילה והתפתחות שימשך גם אחרי הטיפול הנוכחי
פתיחות, יושר ויושרה הן תכונות יסוד של כל קשר טיפולי ומחייבות קודם כל את המטפל.
משמעות כל אלה היא שהנוכחות שלי בתהליך הטיפולי היא מלאה –כאדם, כאשה וכבעלת מקצוע. ואני לוקחת את כל אלה ברצינות יתירה ומשלבת בעבודתי את כל אשר למדתי בחיי המקצועיים ובחיי האישיים.
הסטוריה:
מורים רבים מצאתי במהלך חיי שליוו, שאתגרו ולימדו אותי על החיים ועל הפעילות המקצועית בהם. בהם: א. אנסקי- במאי תיאטרון "בימתנו", שלמרות שהייתי ילדה קטנה התייחס אלי ברצינות ודרש ממני יחס דומה אל המשחק בתיאטרון. המדריכים שליוו אותי בדרכי המקצועי ובראשם אמנון וולפינגר (שהדריך אותי בנבכי העבודה הקלינית) , סלבדור מינושין – שאתגר אותי ללא רחם במעבר אל הטיפול המשפחתי, שותפותי לייסוד וניהול מכון "שינוי" שהיו שותפות לגדילה ויצירה בתחום המקצועי, וילדי ונכדי שעדיין מהווים בסיס לתמיכה וצמיחה אישית בשבילי.
כשאני מסתכלת על השנים הארוכות של התפתחותי המקצועית אני מזהה מכנה משותף של נסיונות חוזרים ונשנים להרחיב ולהעשיר את העשיה הטיפולית ולכלול בתוכה נושאים ותחומי ענין שונים.
וכך, לאחר כמה שנים של עבודה פרטנית-דינמית בבתי חולים ומרפאות לבריאות הנפש, הוספתי להתמחותי ידע ונסיון בעבודה קבוצתית וביעוץ ארגוני ועסקתי שנים רבות בבנית והנחיית סדנאות בנושאים שונים ובהכשרת מנחי קבוצות.
במסגרת שנת שבתון ופוסט דוקטורט בארה"ב התוודעתי לטיפול המשפחתי והתמחיתי בו בעזרת המומחים הטובים ביותר בעולם (כמו ד"ר מינושין מארה"ב וד"ר אנדולפי מאיטליה).
עם חזרתי ארצה ב1985 ייסדתי –יחד עם ד"ר שרה איוניר וד"ר נגה נברו –את מכון שינוי, שהוא מכון לטיפול והכשרת אנשי מקצוע בטיפול משפחתי.
משך 22 שנה הייתי מנהלת משותפת של המכון ועמדתי בראש המרכז להכשרת אנשי מקצוע. אני גאה לומר שהייתי שותפה להכשרתם והדרכתם של מאות מטפלים שהמשיכו את דרכם ורבים מהם מנהלים כיום שירותים חברתיים שונים בתחום הטיפול המשפחתי והזוגי.
לאחרונה פרשתי מניהול המכון אך ממשיכה ללמד ולהדריך בו – פעילות האהובה עלי מאד.
בשנים האחרונות אני מלווה את פיתוח מודל "אימון הורים" בניצן –האגודה לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד – ומדריכה את המאמנים המקבלים את הכשרתם במסגרת זו.
שני פרקים אלה בחיי הם מקור להתרגשות וגאווה בעבורי שכן הם מסמלים את ההזדמנות שלי להשקיע ולתת מעצמי לדור חדש של אנשי מקצוע ואף לחזות בפירות של נתינה זו.
הנושאים המושכים אותי היום קשורים למקום שלי בחיי הפרטיים (נישואין פרק ב', אמא לילדים בוגרים ובנות זוגם, סבתא לנכדים).
"משפחות עסקים" ו"שותפיות עסקיות" הם תחומי ענין נוספים שכן הם מאפשרים לי לשלב את נסיוני בעבודה עם זוגות ומשפחות עם נסיוני ביעוץ ארגוני ועבודה מערכתית כללית.
במשפחה המנהלת עסק או שותפות מתערבבים נושאים אישיים, זוגיים ומשפחתיים עם שיקולים וצרכים עסקיים וכלכליים.
נסיוני בעבודה עם אלה מראה שהכשרתי כפסיכולגית וכמגשרת מאפשר לי להביא הבנה מעמיקה של הפרט אל הצורך בגישור על ההבדלים והקונפליקטים. חיבור זה מאפשר פתרון ממוקד ומהיר יותר של הקשיים המערכתיים.
יישום נוסף של הידע הפסיכולוגי בא לידי ביטוי בהוראה אקדמית בקורסים בנושאי "פסיכולוגיה ומשפט" אותם הנחיתי בפקולטות למשפטים במסגרות אקדמיות שונות.
תלמידי המשפטים הרגילים בשינון פסקי דין ותקדימים הוזמנו לחקור ולבדוק כיצד יוכלו להבין ולהעצים את השפעתם על עצמם ועל סביבתם. למותר לציין כי חשיפה מעין זו היתה חידוש מרגש ומרתק עבור כולנו.
בחיי האישיים אני משלבת בצד הקשר המשפחתי שהוא מרכזי בשבילי גם למידה (ספרות, מקרא, כתיבה) וגם משחק (ריקוד, תיאטרון, ליצנות).
הכשרה והדרכה רב-תחומית
נושאי עניין