פרופ' עפרית ברמן-שפירא קשרה בהרצאתה בין מושג הבדידות למושג היצירתיות, דרך הפרספקטיבה של תהליכי אבל. לטענתה, היכולת ליצירה קשורה ביכולת של האדם להתאבל, או כפי שתיארה זאת – ליצור ״יש״ מתוך מפגש עם החוויה של ״אין״. לצד הדיון בנושא, התייחסה ברמן-שפירא ליכולת להיות לבד, אודותיה כתב ויניקוט, ולעמדה הדפרסיבית של קליין, המאפשרות לשאת את הבדידות.
