בהרצאתה, התייחסה חני בירן לעבודותיה של האמנית סיגלית לנדאו משהות של 15 שנים בים המלח. היא עשתה זאת באמצעות התייחסות אל הבדידות המאפיינת את המטפל והמטופל בתהליך הפסיכואנליטי, כמהווים "זרים אינטימיים", תוך שימוש במושגיהם של תאורטיקנים פסיכואנליטיים הנוגעים בנקודות אלו; האל-ביתי של פרויד, הלא מודע של בולאס ו"הדבר בהיעדרו" של ביון.
