הכנס השנתי של מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זממנו הוקדש לבדידות. במסגרת הכנס, דנו הדוברים בחוויית הבדידות בעידן המודרני, בחוויית הבדידות הבראשיתית הגלומה בהגעה אל העולם, אשר שבה ומשתחזרת לאורך שלבי החיים השונים, ובחוויית הבדידות של האנליטיקאי והאנליזנד. כמו כן, התייחסו הדוברים השונים לשאלה: האם טוב היות האדם לבדו? ודנו בדברים מנקודות מבט פילוסופיות, פסיכואנליטיות ואמנותיות.