בהרצאתה, "בין האידיאל והדבר עצמו: בעקבות הגחת אפקט של שמחה בחיים של קפקא" הציעה מיגלין שקפקא יוצק את ההפרדה בין "הדבר עצמו" ל"אידיאל", באמצעות כתיבתו וכיצד עניין זה בא לידי ביטוי ביחסו לציונות וליהדות. מיגלין הציגה את דרכי התייחסותו של קפקא ליהדותו ביצירותיו השונות, החל מהתייחסות ישירה ב"מכתב אל אבא", והתייחסויות מרומזות ועקיפות ביצירות אחרות. . בהמשך, ערכה מיגלין השוואה בין האופן שבו קפקא ופרויד תפסו את יהדותם. בסיום, עסקה בחשיבות שייחס גרשום שלום ליצירתו של קפקא בנכסי התרבות היהודית ולקשר שמצא בין "המשפט" לבין ספר איוב התנ"כי.