מרקו מאואס התייחס בהרצאתו לסימפטום הלאקאניאני, ולאופן בו ניתן לקרוא את קפקא כמגלה את הסופר-אגו הפרוידיאני. הוא מעלה בהרצאתו שאלות כגון למה לקרוא את קפקא? או איך זה יהיה להיות פוסט קפקאי? זאת, בהתייחסות לכתבים וסופרים אחרים, כמו ג'יימס ג'ויס וחורחה לואיס בורחס.