בדיון אשר סיכם את המושב ״אשמה אצל קפקא, קריאה דרך לאקאן״, ואשר התייחס להרצאותיהם של אביגדור פלדמן ופביאן פיינווקס, דנו הדוברים וכן הקהל בתכנים אשר עלו לאורך ההרצאות. בעקבות השאלות אשר עלו בדיון, התייחס פיינווקס לנושא הסימבוליות של השפה, והאופן בו הדבר משתקף בכתיבה ובחוק ופלדמן נגע בתחושת החיבור שהוא חש כלפי קפקא וכתביו.