בהרצאתו, עסק פרופ' גלילי שחר במושג ה"פצע" כמוטיב מרכזי בכתיבתו של קפקא. הוא ניתח זאת על פני מבחר מכתבי קפקא, ביניהם מכתביו אל מילנה ואל פליציה, גזר הדין ורופא כפרי. בתוך כך ובראי לאקאן, התייחס לפצע כסימן הכרחי של השפה. במהלך ההרצאה, טען כי הפצע מהווה סימן אשר מחזיק סתירה ועל כן מאפשר כתיבה אמביוולנטית. כמו כן, הקדיש תשומת לב להשוואתו של קפקא עצמו בין מחלת השחפת שפרצה כפצע בגופו למוטיב הפצע בכתיבתו.
