פורום טיפול נפשי

שלום רב.
אני מתמודדת כרגע במשהו לא פשוט והציעו לי ללכת לטיפול בפסיכולוגיה רפואית. לפני שאלך רציתי לוודא איזה כלים משתמשים בפסיכולוגיה רפואית והאם זה נותן תקווה אולי את יכולה להציע לי מאמרים או אתרים בנושא זה שאוכל לפנות?
תודה רבה

שלום ליטל

אני מטופלת במשך שנתיים, בטיפול פסיכולוגי דינמי.

מזה כחודש, מרגישה מיצוי וחוסר חשק ועניין להגיע לטיפול.

ניתוק רגשי ותקיעות (לא רק זו הטיפולית המוכרת). כאילו אין מה לחדש ועל מה לעבוד. לא מביאה תכנים, המשפטים של המטפל מוכרים מדי/לא מרגיעים ועוד.

חסרה/נעלמה המוטיבציה הפנימית לעבודה טיפולית שהייתה עד כה.

מרגישה שצריכה "הפסקה"/"חופש" מהתהליך ואז לחזור לאותו מטפל בהמשך/ לעבור למטפל אחר.


נקודות שחשוב לי לציין-

ישנם נושאים כבדי משקל שאינם מעובדים ומטופלים דיים (כלומר, ברור לי שאחזור/אצטרך טיפול בהמשך ואני גם רוצה באופן כללי בטיפול)

בשלב זה בחיי, אני זקוקה גם למרכיבים של טיפול תמיכתי/החזקה, אבל לא מרגישה שיכולה לקבל אותם מהמטפל הנוכחי/ חושבת שאני יכולה "להסתדר לבד".

היה קשר טיפולי טוב עד עתה, התקדמות, צמיחה.

אני לא חושבת (אבל זו עמדה סובייקטיבית/חד צדדית) שמדובר רק במשבר ביחסים טיפוליים אלא יותר מכך (כי כבר היו כאלה בעבר ולא הרגשתי צורך
להפסיק/מיצוי או עניין להחליף מטפל)

לא מצליחה 'לשים את האצבע', האם זו 'בריחה' (מעבודה על יחסים בטיפול ולהיות בכלל בטיפול, על כל המשתמע מכך) או צורך לגיטימי ואפילו טיפולי (מיצוי, חידוש, הישגים/פרשנות ותובנות אחרות/נוספות של מטפל אחר/שלי, צורך בהפסקה כדי לחזור עם בשלות ומוטיבציה מחודשת וכו') ?

אשמח לנקודת מבטך/פרספקטיבה לקונפליקט וההתלבטויות.

וגם,

האם יש עניין טיפולי, להתחיל ולסיים עם אותו מטפל תהליך טיפולי?

תודה רבה מראש על העזרה והסיוע!

לפעמים משום מקום זה קורה לי בלי סיבה,מתחילה לחשוב מחשבות שליליות מדכאות,בעיקר מדכאות את הביטחון העצמי שלי. וזה מביא לפעמים לעד כדי דמעות...אני רוצה להרגיש טוב ולא לעשות את זה לעצמי אני לא רוצה לדכא את עצמי למה זה קורה. אולי בגלל דברים שעברתי בעבר? עברתי דברים לא פשוטים. איך מפסיקים מחשבות שליליות מדכאות?

שלום.
אני רוצה להתפטר מהעבודה שלי.
ו מפחדת לגשת לראיון עבודה,
מפחדת שיהיה לי התקף חרדה בראיון / בעבודה
או שאפגוש את הבוסית שלי הקודמת שם (זו שהייתי מאוהבת בה וסיפרתי לה)
אני מפחדת שייפטרו אותי בגלל זה.

כבר 4 ימים שאני עם בחילות חזקות סחרחורות ובוכה.

מה לעשות?
רע לי.

הי קוראים לי אבירם, עד לפני כחודש הייתי רווק ותמיד הסתכלתי על נשים
תמיד היתה לי פנטזיה על אשה מושלמת וכו' ודמיינתי אותה לפרטי פרטים
לפני חודש נכנסתי עם מישהי לזוגיות, בהתחלה זה היה מתוך פחד לפגוע בה אבל עם הזמן הבנתי שהיא האשה המושלמת עבורי, היא מרגישה בדיוק כמו הבחורה שתמיד חלמתי עליה
ובכל זאת משום מה קשה לי להסתכל על נשים אחרות...כלומר עד שפגשתי אותה כל הדייטים שלי היו כמו ריאיונות עבודה בשבילי הייתי בורר והם היו בוררות אותי הכל היה זמני כזה ועכשיו אני נכנס למשהו רציני וקשה לי לא להסתכל על נשים אחרות ויותר מזה קשה לי להתאהב בה,להרגיש את הפרפרים בבטן והכל
אני יודע שאני לא אצליח לחיות בלעדיה היא מסורה ועושה בשבילי כל כך הרבה
יצאו לי לא מעט פעמים להרגיש את האהבה אליה אבל איכשהו אחרי שאני חוזר הביתה זה יורד לי

יש ימים שאני פשוט בחוסר מוטיבציה וזה מוביל לדיכאון אני פשוט לא מצליחה ולא רוצה לעשות כלום וזה מבאס. לפעמים זה נמשך רק לכמה דקות או שעתיים ואחרי זה שאני ממש בסדר מתפקדת הכל. עכשיו אני מרגישה ממש חסרת מוטיבציה ודיכאון וזה יום שלם אני יודעת שמחר אני יקום בבוקר אני יהיה אחרת ויחזור לעצמי. לא יודעת מה גורם לי לזה... מה עושים?

ספרציה אינדיוודואציה. האיש איתו אני נשואה הוא בכור ,לקח על עצמו לטפל ולעזור באחיו המבוגרים
עוד בהיות אימו חיה מתחילת הכרותינו מזה כ 40 שנה .האם הטילה על הבכור את תפקיד המטפל כתחליף לאב .גם כשהאב היה חולה הבכור היה היחידי שעזר.הבכור עזר רבות לאם אחרי מות האב ובאותה מסירות גם לבנים הבעייתים שני אחיו.לבכור ואחיו היה מובן שהוא זה שדואג להם בכל בעיה גם אם הם כבר בגרו והיום הם מעל גיל 60.סיפור שלא נגמר.
זה היה ונישאר עבור הבכור כסוג של התחייבות ברורה ומקובלת בלי שום היסוס . משפחתו של הבכור גדולה מונה כולל אותו 4 בנות ו3 בנים. המשפחה מסוציו אקנומי נמוך ובעיתית אבל שני הבנים בהם הוא מטפל היו תמיד החולשה של האם {אותה חולשה שהבכור קיבל מאמו לטפל בהם ,כצוואה לא כתובה בירושה -היא טענה בפניו שהוא אבא של כולם והוא עד היום מאמין בזה}עוד בחייה, אף על פי שיש גם בנות נזקקות,הבנים תמיד קיבלו עזרה מכל סוג ובעיקר כספית כבור בלי תחתית.אצלם כסף הוא ערך עליון.הבכור סובל ,קשה לו מהמצב אבל זה חזק ממנו הוא לא מודע ולא יודע לעשות משהוא אחר.המוח הנשלט של הבכור עובד על האוטומט הוא לא שואל את עצמו שאלות ועושה את מה שהאם החדירה בו כטבע שני.אני יודעת שקשה לו כי כמה פעמים הוא הציע לי [אני אישתו }שנברח שאלתי אותו ממי הוא רוצה לברוח מעצמו? הבכור נאיבי ואחיו מניפולטיבים שמנצלים את האחריות שהוא לקח על עצמו. שני אחיו הפסידו כספים בהימורים. תמיד חסר להם כסף ותמיד קשה להם והבכור באופן קבוע תומך מאחורי גבי.לקח לי אחרי הרבה שנים לגלות את המצב של חוסר איזון גניבת כספי בלי לשאול אותי, בזמן שתמיד לנו אין כסף למותרות ורק אוכל זה דבר שחייבים לרכוש,הכל בסיסי .הבכור התלונן בפני בכאב שאחיו מתקשרים רק כשהם צריכים ממנו משהוא לעומת ובזמן שאחיותי מתקשרות לשאול מה נשמע בלי רצון לקבל משהוא.הבכור לכוד וזקוק לעזרה.

אני עוברת תקופה לא קלה בחיי ואני חשה דכדוך חוסר אנרגיה אין גם עם מי לדבר חוץ מהפסיכולוגית שלי אני לוקחת תרופות פסיכיאטריות ולמרות זאת אני מרגישה מצב רוח ירוד. מבחינת המשפחה חוסר מסגרת הכול ביחד. מה עושים?

שלום ליטל.
איך זה קורה ששנים בן אדם מדשדש בתוך עצמו?
לא מוצא עבודה קבועה.
מבין שאולי המקצוע שרכש בצעירותו לא ממש מתאים לו.
שחסרים לו כישורים ויכולות על מנת לממש את עצמו, להצליח.
שאולי הכל דפוק אצלו ואין לו כל סיכויי להצליח או לממש את עצמו.
איך זה יכול להיות שזכה רק בדברים שליליים, שאין בו שום דבר חיובי.
שנים על שנים של דשדוש ואין מימוש!
כל כך מדכא!!!
ואני כבר לא צעירה, חצי מאה עברה ועדיין תקועה!

מ ד כ א!! כבר אמרתי.

היי.
הייתה לי חברה טובה שהתחלנו כ-חברות.
וזה הפך לקשר של סקס.
שכבתי איתה כדי להתנסות עם נשים, נהניתי והיה נחמד.
אבל הרגשתי שהיא מנצלת אותי מאוד.
החלטתי לנתק איתה את הקשר,
ועכשיו - אני בדיכאון.
אין לי חשק לאף אחד, לא מחייכת, לא שמחה, רק עייפה כל היום, עצבנית, חסרת כוחות.

הקשר איתה היה רק על סקס, והיא סתם ניצלה אותי בזה, וגם לא התאהבה בי.
ואני עד עכשיו פגועה ממנה.
כל זה קרה השבוע.....
אני לא יודעת איך להמשיך הלאה??
אני פשוט לא מצליחה!!!

אשמח לעזרה,
תודה.

אני בת 49, מטופלת גם בתרופות פסיכיאטריות למרות זאת יש לי לחצים וחרדות ביומיום עם זה בעבודה בבית. רציתי לשאול איך אני יכולה כעצה שלך לנטרל לחצים נפשיים ועומס ביומיום ולהיות יותר חיונית ושמחה.

מחפשת סיוע וליווי פסיכולוגי למתבגר, לאחר קבלת תשובות מבדיקות גנטיות. איך לספר ואיך להתגבר. אשמח להכוונה דחופה

שלום לך.
אבא שלי חולה מאוד במחלה קשה, היינו משפחה מאד שמחה אבל אחרי מה שקרה לאבא שלי זה לא אותו דבר. אימא שלי במצב לא טוב מבחינה נפשית בגלל אבא שלי והאמת? כולנו. אני גרה אצל הוריי מטעמים אישיים ואין לי איפה לגור כרגע ומה שקורה כל פעם שאימא שלי עצבנית היא מוציאה עלי את העצבים שלה ואין לי שליטה אני עונה לה בחזרה בעצבנות. כואב לי לראות את אבא שלי במצב קשה ואני מבינה את אימא שלי והמשפחה אבל היא מוציאה עלי ורק עלי את העצבים. אני ישמח עם לעזרה איך להירגע ולא לענות כל מילה שהיא עונה לי אני עצבנית כל היום אין לי חשק לעשות כלום גם כואב לי על אבא שלי ויש לי חשיבה לא נעימה מה יקרה אם חס וחלילה חס ושלום.

שלום. בת 30. נמצאית בשלב קצת בעייתי בחיי...מרגישה שדברים לא הולכים כמו שצריך. מודעת לכך שהעיקר הבריאות וקצת מרגישה אגואיסטית להתלונן על הבעיות האלה אבל מה לעשות, מתסכל..

עד עכשיו הכל היה בסדר, זרם. בעלי סיים לימודים בהצטיינות, אני סיימתי לימודים גם, מצאנו עבודה טובה והכל ורוד.
בשנה האחרונה, היה לבעלי ממש רע בעבודה שלו, הוא השתגע שם ובסוף פיטרו אותו בלי שהספיק למצוא משהו אחר...עכשיו הוא מובטל וקשה לו למצוא עבודה משום מה. מתקשרים אליו הרבה שזה טוב אבל עדיין לא מוצא...

מזה שנה שכל הבלאגן התחיל גם מנסים להיכנס להריון ולא מצליחים. לא מזמן
בעלי עשה בדיקה והיא יצאה נוראית...הוא עשה עוד אחת אחרי חודש, יצאה יותר טובה אבל עדיין מדדים לא להיט. דיי מסבירים מדוע לא הצלחנו עד היום.

רוצה לקנות רכב חדש ונורמלי וזה לא אפשרי כי בעלי לא רוצה להתחייב לסכום בלי שאין לו עבודה. נוסעת ברכב קטן וידני שמתאים לסטודנטים כבר מעל שנתיים שאני לא סטודנטית.

הדבר היחיד שמחזיק אותי כרגע זה העבודה שלי שאני מרגישה בה מסופקת ושמגשימה את עצמי אבל עדיין קשה לי להפסיק לחשוב על הצרות האלה שלא עוברות...הכל נראה שחור.

בימי שישי אני מתפרקת ובוכה רוב הפעמים. לא מרגישה שיהיו לי ילדים איי פעם..תסכול אין סופי.

איך יוצאים מזה?

שלום רב,

עד כמה שידוע לי הפסיכולוגיה לא מאמינה בתת מודע. אם זה אכן נכון ,וגם אם זה לא נכון , (הרי אין מקום פיזי במוח האדם שרואים את התת מודע אם הוא אכן קיים),איך אפשר להסביר את התופעה לדוגמא: כאשר מדברים עם מישהוא בפעם הראשונה שפוגשים לא שומעים בראש או מגבשים באופן מודע דעה על אופיו אך אחרי זמן מה (שהבן אדם כבר לא מול העיניים), יש לנו דעה מגובשת על אופיו (שגויה או נכונה),בגלל ,צורת דיבור ,שפת גוף ועוד,וכל זה המוח קלט תוך כדי הדיבור עם הבן אדם ,אבל את המחשבות האלו לא שמענו את במוח תוך כדי השיחה איתו/ה. מי גיבש את המחשבות על אופיו של הבן אדם?

או דוגמא נפוצה אחרת: פועלים על פי אמונות מסויימות אבל לאו דווקא שומעים אותן לפני או תוך כדי ביצוע הפעולה ,האמונה /מחשבה על למה זה נכון לעשות את הפעולה נמצאת ב"תת מודע".

האם הוא אמיתי (שוב,אין מקום פיזי במוח לזה),ואם זה לא התת מודע ,אז מה זה כן?

תודה רבה!!!