אני אלישבע, פסיכולוגית חינוכית מומחית ומטפלת זוגית ומשפחתית.
אני נשואה לעמיחי, אמא לבארי ויובל, ואם "מגדלת" ( או בשפה הרווחת יותר- "חורגת") לנעם, עומר וכרמל.
לשמחתי אני עובדת בתחום מרתק. אף מפגש אינו דומה לאחר. אני משלבת בין עבודה ציבורית, לעבודה פרטית.
בקליניקה אני פוגשת אנשים רבים ושונים. לשמחתי אני נהנית ממפגש עם נער בן 14 שעובד על המיומנויות החברתיות שלו, כמו שאני נהנית ממפגש עם אישה שחוגגת את יום הולדתה ה-80 ומתמודדת עם אובדנים וחרדות רבות. אני מאמינה מאוד בעבודה שמשלבת התבוננות פנימה, ועבודה דינאמית ועמוקה, לצד התבוננות רחבה ומערכתית על הסביבה הקרובה והמשפחה של המטופל. אני עובדת גם עם זוגות ומשפחות, שמגיעים לעשות עבודה זוגית, הורית או משפחתית.
אני מאמינה שמעבר לגישה טיפולית כזו או אחרת (משלבת בין גישות רבות), אחד המרכיבים החשובים להצלחת הטיפול, הוא הקשר שנוצר ביני לביניכם. מתוך התפיסה הזו, אני מעודדת אנשים שפונים להגיע למפגש או שניים כדי לבחון אם זה המקום שבו הם בוחרים להתחייב לתהליך טיפולי.
אני רואה את עצמי כברת מזל שאני עובדת בעבודה שאני כ"כ אוהבת, ומרגישה שיש לי אחריות רבה להובלת התהליך באופן המיטבי. זאת כמובן בלי להוריד מהאחריות והכוחות של המטופל לעבור תהליך של בירור ושינוי, ולהתחייב לתהליך שלעיתים איננו פשוט.
קיבלתי הדרכות רבות במהלך השנים, חלקם מתוך השירות הציבורי וחלקם באופן פרטי.
אני ממשיכה לקבל הדרכות ממטפלים מנוסים וחכמים מאוד, ולהתייעץ בכל שלב.
ביום בו ארגיש שאין לי כבר מה ללמוד, זה היום שאפסיק לעסוק במקצוע טיפולי שדורש המון פתיחות, סקרנות וענווה.
