בטיפולנט | פורום טיפול נפשי

פורום פסיכולוגיה

ההחלטה לפנות לייעוץ או טיפול נפשי היא החלטה מורכבת העשויה להעמיד אותנו בפני התלבטויות ואפשרויות רבות לבחירה: מהו הטיפול היעיל ביותר לקשיים איתם אני מתמודד? איך יודעים שהילד זקוק לטיפול? כיצד בוחרים את המטפל המתאים מתוך עשרות אנשי המקצוע המציעים את שירותיהם? ומה עושים במידה וחשים שהטיפול לא מספיק יעיל?

צוות הפורום מזמין אתכם לשאול, להתייעץ ולקבל הכוונה ראשונית בהתמודדות עם נושאים הנוגעים לבחירת הייעוץ והטיפול הנפשי אשר יסייעו לכם. עם זאת, הפורום אינו מהווה תחליף להתייעצות עם איש מקצוע ואינו מספק אבחון או טיפול, אלא מהווה מקום לקבלת תמיכה והכוונה.

**כמו כן, הפורום אינו מהווה מענה לשעת חירום. במצבים דחופים אנו ממליצים לפנות לער"ן
(טל' 1201 או צ'ט און-ליין אנונימי) או למיון פסיכיאטרי.

ליטל פלג פסיכולוגית קלינית -מנהלת הפורום

פסיכולוגית קלינית, מטפלת בוגרים ומתבגרים.
מציעה טיפול פסיכולוגי כאמצעי להשגת שינוי משמעותי הן בחוויה הפנימית והן במציאות החיים החיצונית.
מתמחה בטיפול במצבי דיכאון, הפרעות אכילה, חרדה, קשיים בין אישיים, סוגיות הנוגעות לנטייה המינית ופגיעה עצמית. דוקטורנטית בתכנית 'פסיכואנליזה וממשקיה', אוניברסיטת תל אביב. מרצה בבי"ס לפסיכותרפיה יישומים קליניים. מנהלת המרכז להתמודדות עם פגיעה עצמית

צוות הפורום:

ד"ר שרון זיו ביימן - פסיכולוגית קלינית

נושא חדש

בן 10

נכתב ע"י אמא ב - 27/08/2019 19:08:52

תשובה: בן 10

נכתב ע"י ליטל פלג ב - 28/08/2019 10:56:35

סטרס בעקבות מחלה של אבא

נכתב ע"י שרית ב - 27/08/2019 18:53:18

תשובה: סטרס בעקבות מחלה של אבא

נכתב ע"י ליטל פלג ב - 28/10/2019 10:34:44

מתוסכלת מהמטפלת

נכתב ע"י אנונימית ב - 27/08/2019 10:21:27

היי, אני בטיפול כשנה. אני מטיבעי אדם מופנם שמתקשה לשתף ברגשותיו. הטיפול ידע עליות ומורדות. עד לא מזמן חשתי שלמטפל מאוד אכפת ממני, הוא היה קשוב, אמפתי וסבלני. הוא לא לחץ עליי. הוא היה שולח לי מיוזמתו הודעות ושואל לשלומי. אני מעולם לא שלחתי לו הודעה מיוזמתי, אלא אם כן הייתי צריכה לבטל פגישה. הוא הפסיק לעשות זאת לאחרונה. ואני תוהה מדוע, כי אני בתקופה קשה בריאותית ומוזר לי שהוא לא שואל לשלומי, כפי שנהג לעשות בעבר. ובלי קשר הפגישות האחרונות היו מאוד לא נעימות ואני מקבלת את התחושה שכבר לא אכפת לו יותר. הוא חסר סבלנות, כועס , לא נעים ואני כעת בתקופה מאוד רגישה ואני מאוד פגיעה ואין לי מושג מה גרם לשינוי. הפגישות האחרונות בוטלו. האחת בגלל בעיות בריאות שלי ואת השניה הוא ביטל. כך שנותרתי עם תחושה קשה. אני לא תמיד מדברת בפגישות ויש פגישות שנידמה שהשתיקה היא ניצחית. והוא אפילו לא מנסה להוציא אותי מהשתיקה וזה רק גורם לי להרגיש עוד יותר שלא משנה לו ושלא אכפת לו. ואני כועסת עליו ולעיתים אפילו שונאת אותו. ובאופן ילדותי ממש בא לי לבטל גם את הפגישה הבאה, כי אני כועסת ומרגישה לא מובנת. ולא נעים לי לשוחח על דברים אישיים עם אדם, שאפילו לא בודק לשלומי, למרות שלא נפגשנו 3 שבועות. מאוכזבת מאוד ופגועה , רק רציתי שיהיה אנושי. האין אנושי מזה, רק ציפיתי שישאל מה מצבי הבריאותי. תוהה היכן האנושיות?. מודעת היטב לכך שהקשר ביננו תלוי בדבר, ובאם לא אשלם, לא יהיה קשר. אבל עדיין, למרות הפורמליות, ולמרות הגבולות הנוקשים שיש בטיפול פסיכולוגי, שמעולם לא ניסיתי לחצות אותם, להיפך, אני מעולם לא הצקתי לו. מעולם לא התקשרתי ולא שלחתי הודעה. תוהה האם האנושיות פשוט מתה. האם יש לב פועם במקצוע הזה בכלל. האם אין רק קור ונוקשות וחוקים ומגבלות? היכן החום?, היכן הלב הפועם?, האין הפסיכולוגיה פשטה את הרגל וסופה להיקבר תחת מקצועות אנושיים יותר, בהם המטפלים מביעים יותר עניין ושותפות בחיי המטופלים, כדוגמת אימון אישי, טיפולי גוף נפש. האין סופה של הפסיכולוגיה לפגוע ולפצוע ולאכזב?
מצטערת על הדברים הקשים שכתבתי. אין מטרתם לפגוע. הם רק מביעים את הכאב שאני חשה.
*** אין לי מסוגלות לאמר לו את הדברים באופן ישיר. לעיתים הוא אומר שהוא לא מצליח להגיע אליי ואני מבינה שהוא מתוסכל מכך.

תשובה: מתוסכלת מהמטפלת

נכתב ע"י ליטל פלג ב - 28/08/2019 09:56:11

מחשבות שליליות ולא מקדמות

נכתב ע"י שרית ב - 27/08/2019 09:44:53

תשובה: מחשבות שליליות ולא מקדמות

נכתב ע"י ליטל פלג ב - 28/08/2019 09:47:34

קריסת הגוף

נכתב ע"י רותי ב - 27/08/2019 06:05:14

תשובה: קריסת הגוף

נכתב ע"י שרון זיו ביימן ב - 27/08/2019 07:23:21

אני לא יודע מה לעשות

נכתב ע"י כפפה ב - 27/08/2019 02:08:34

שלום, יש לי הפרעת אישיות סכיזואידית (כתבתי פה בעבר)
בתחילת הטיפול לא הבנתי שאמורים לבחור מטפל מתאים, ועכשיו אני מתחרט אבל הבעיה היא שאני מושקע מידי,
אני מאוד תלותי ומחכה לטיפול כל הזמן, אני מפחד מאוד להיות לבד כי אני מרגיש שאני לא יכול לטפל בעצמי למרות שאין לי מוגבלות, ואין לי מוטיבציה לעשות בערך הכל, לפעמים יש לי מוטיבציה למצוא תנוחה נוחה, ולאכול.

ציינתי בעבר שכל שבוע מועברת פגישה אחת בלסמוך על הפסיכולוגית מחדש, לצערי רק אחרי 10 חודשי טיפול הבנתי כמה מפריע לי שהיא לא מגיבה באמפתיות אם הפנים שלי לא מראות רגש, זה לא ברור לי שאני מרגיש נורא כשאני אומר דברים נוראיים, אבל אם היא הייתה מביעה קצת אמפטיה כשאני מדבר על נושאים מאוד כואבים אני יודע שהייתי מרגיש את זה בשנייה ואולי אפילו בוכה, זה מעצבן אותי שזה לא ברור לה מהנושא שמדברים עליו שהיא אמורה להביע אמפתיה, אני מרגיש שאני צריך להמציא רגשות שאין לי בשביל לקבל את האמפטיה שאני צריך, וזה נדיר שהפנים שלי מראות משהו חוץ מדמעות לפעמים, וזה מתסכל להרגיש כל כך נורא וזה כאילו לא קורה כלום בשביל אנשים, הכל רגיל, ועוד בטיפול זה יותר גרוע,
חוץ מזה אני מרגיש כמו ילד בן 5 בערך ואני מרגיש שאני מקבל יחס אדיש שלא מתאים לתחושת הגיל שלי, כאילו ציפיתי להרבה יותר התחשבות ברגשות שלי ושהיא כל הזמן תוודא שהיא לא תפגע בי, אבל התחפושת שלי מראה שאני בן 25 וגם המטפלת שלי כנראה קונה את זה, אין יחס מיוחד ואין פניות עדינות שהייתי יכול לקבל אם היו מצילים לי את החיים כשהייתי כבר בן 5.

אני מפחד להחליף מטפלת בעיקר כי אני לא יודע אם השיפוט שלי יביא לתוצאות טובות, כמו שלא זיהיתי את זה בה אני בקלות לא אזהה אצל מטפלות אחרות בעיות אחרות, וגם בגלל שאני הגעתי למצב מאוד מייאש בחיים בגלל שאני מרגיש יותר מבעבר, הרבה חרדות ליד אנשים, החיים שלי ריקים מתוכן ואני צריך להוציא תסכול ולכן אני לא יודע אם אשרוד את תקופת ההתחלה של מטפלת חדשה עם המצב הנוכחי
ומצד שני מפחיד אותי להישאר, כי בעיקר רגשות שיגרמו לי לנתק קשרים הם רגשות שלא יצופו לחלק המודע שלי, זה חדש לגמרי שאני מצליח לזהות שחוסר האמפתיה מפריעה לי, כמה רגשות כאלו עדיין לא זיהיתי שדוחפות את הטיפול אחורה...

תשובה: אני לא יודע מה לעשות

נכתב ע"י שרון זיו ביימן ב - 27/08/2019 07:11:25

שלום לך,

מבינה מאד את סבך התחושות. מחד כמה קשה לך להיות במערכת יחסים טיפולית שאתה מרגיש חוסר אמפטיה במצבים מסויימים ומרגיש שהתגובה אלייך לא מדויקת. מאידך, אתה זקוק לטיפול ויודע שהקושי לייצר קשר, הרגישות הגבוהה, ההסתבכויות בקשר יכולות להופיע גם בקשרים טיפוליים אחרים, כמו שהופיעו שמערכות יחסים אחרות בחיים.

טיפול הוא מערכת חשובה ומסייעת, אך תחושת התלות אינה פשוטה. לעיתים, שיש קושי קשה להבחין האם זהו קושי הנובע מהקשיים שלך או שיש בעיה בטיפול.

מציעה לך להמשיך לדבר על כך עם המטפלת. העובדה כי יצרתם קשר משמעותית מאד. אתה צריך לסמוך על תחושותיך האם הטיפול סך הכל מקדם אותך ומסייע לך.

אפש תמיד לשקול להוסיף במקביל עוד ערוצים טיפוליים כמו טיפול דרך אומנויות, שימוש בספורט ככלי טיפולי, אימון בקשיבות, טיפול קבוצתי על מנת שלא כל התלות תהיה במערכת הטיפולית. לדעתי, תוכל לבחון אפשרויות אלו עם המטפלת שלך.

במידה ואתה במעקב רפואי תוכל להתייעץ גם עם הרופא שלך על סוגיות אלו.

בכל מקרה, זהו קשר משמעותי וחשוב וחשוב להמשיך להפיק ממנו התקדמויות כולל היכולת שלך לזהות ולהגיד מה אתה מרגיש, להכיל חוסר דיוק וקשיים בקשר ולהמשיך. מציעה לגוון בעוד כלים טיפוליים על מנת למתן את חווית התלות.

בברכה, שרון

סובלת מדה ריאליזציה

נכתב ע"י שושי ב - 26/08/2019 19:30:57

תשובה: סובלת מדה ריאליזציה

נכתב ע"י ליטל פלג ב - 27/08/2019 07:18:48

מצב רוח ירוד חוסר אנרגיות עייפות

נכתב ע"י ורד ב - 26/08/2019 19:21:58

תשובה: מצב רוח ירוד חוסר אנרגיות עייפות

נכתב ע"י שרון זיו ביימן ב - 27/08/2019 07:14:22

לחץ וחרדה

נכתב ע"י אירית ב - 26/08/2019 18:25:33

תשובה: לחץ וחרדה

נכתב ע"י שרון זיו ביימן ב - 27/08/2019 07:03:43

הורה מתעלם

נכתב ע"י ר ב - 26/08/2019 17:41:09

תשובה: הורה מתעלם

נכתב ע"י שרון זיו ביימן ב - 27/08/2019 06:59:09

טיפול זוגי עם פוסט טראומה

נכתב ע"י בן ב - 26/08/2019 11:02:36

שלום, קצת רקע: אני חי עם בת זוג כבר קרוב ל-4 שנים, אנחנו בני 30+, לא נשואים וללא ילדים, ממרכז הארץ.
היא סובלת מפוסט טראומה מורכבת, בנוסף שנינו גם סובלים מחרדה חברתית.

בתקופה האחרונה אני שם לב כשכל פעם שאנחנו רבים על משהו בין אם הוא גדול או קטן אני מרגיש שממש נשבר לי מהכל.
יש גם לא מעט סיטואציות שלא קשורות בכלל לריבים (יכול להיות ברמת הויכוח או סתם משהו שמזכיר לה דברים מהעבר) ולא משנה כמה הן קטנות או מטופשות לפעמים הן גורמות אצלה לטריגרים של הפוסט טראומה וזה גורם לה לבכות, וברגע כשאני רואה את זה קורה זה גומר אותי וגורם לי ללכת לחדר אחר ולהיות לבד עם עצמי כי אני כבר מרגיש שאני לא מסוגל להתמודד עם זה.

הגעתי למצב שאני מרגיש שאני כבר לא מסוגל להכיל את כל זה, שזה גדול עלי.
עשיתי איתה שיחה והבהרתי את העמדה שלי והסברתי שאם אנחנו רוצים שהקשר הזה יצליח הוא לא יכול להמשיך ככה ושמשהו חייב להשתנות.

היא הציעה שננסה טיפול זוגי עם *דגש* על מטפלת שמנוסה גם בפוסט טראומה, היא מעדיפה מטפלת ולא מטפל אגב.
הסיבה העיקרית שפתחתי את הנושא היא בשביל לקבל מכם המלצות על מטפלים כאלה, שהם גם מטפלים בזוגות וגם עם ניסיון בפוסט טראומה, ובנוסף אולי גם עצות להתמודדות.

תודה.

(שלחתי את הנושא כבר פעם אחת ולא ראיתי שהתפרסם, מקווה שלא יפרסם בטעות פעמיים)