פורום טיפול נפשי

אני מעוניין לדעת אם יש פתרון זמני לצמא כרוני שמופיע
גם בקיץ+חורף שזה אני צריך לשתות הרבה גם כשלא צריך
וזה מפריע ביום יום וזה נראה כמו צמא פסיכולוגי ?

איזה פתרון יש לבעיה של קשה לחכות שהזמן יעבור כמו
במכון כושר אני מסתכל בשעון שיעבור הזמן כמה שיותר מהר
כי קשה לי לחכות בסיטואציות שקשורות בזמנים ?

שבת שלום ליטל. אבא שלי במצב גרוע לצערי כל יום יכול לקרות הנורא מכל אני ממש מרגישה מצוקה נפשית אני לא בטיפול רק מבחינת תרופות פסיכיאטריות,הרופא הוסיף לי תרופה חדשה אבל זה רק שבוע זה לא משפיע כל כך מהר. אני ממש דואגת שיקרה לאבא שלי משהו אני כל היום יושבת בוכה אני גרה עם ההורים אין לי סל שיקום ואני לא רוצה אני גרה עם אימא שלי והם הבטיחו לי שהבית שלהם ישאר לי לכל החיים. יש לי משפחה מאוד תומכת אבל מאז שאבא שלי במצב גרוע אני חרדה כל יום שחס וחלילה יקרה הנורא מכל. בעקבות זה אני במחשבות שליליות בוכה אין לי מוטיבציה לשום דבר,אני בדרך כלל בחורה שמחה מתפקדת אבל מאז מה שקרה לאבא שלי אני מרגישה רגשית לא טוב. רציתי לשאול מה לעשות במצב כזה? איך לשפר לי קצת יותר את המצב רוח? איך אני יכולה להתמודד למרות זאת? ממש תודה ומאחלת לך שבת נפלאה

שלום רב

היתי בטיפול אצל רופא שינים,העוזרת שלו הרימה סינר חד פעמי נקי מהרצפה.והניחה אותו על השולחן.לאחר מכן הביא לי את הסינר שקודם הרימה מהרצפה.אני כועסת על עצמי שהסכמתי לקחת את הסינר.אם אני פחדנית למה אני לא משלימה עם זה? אגב יש לי או סי די .תודה

1. אני מתחיל לקחת ציפרלקס לאחר כמה שנים שלקחתי ציפראמיל( בהוראת הרופא). ורציתי לדעת האם אני יכול לעבור ישר מ40 מ"ג ציפראמיל שלקחתי כל יום ל20 מ"ג ציפרלקס(למחרת, לא באותו יום) מכיוון שיש להם את אותו חומר פעיל? או שאני צריך להתחיל עם מינון נמוך מאוד של 5 מ"ג ואז לעבור ל10 ורק אחרי שבוע לעבור ל20 מ"ג? עלול להיות סכנה אם אתחיל לקחת ישר 20 מ"ג ציפרלקס?
2. מה היחס הנכון בין ציפראמיל לציפרלקס? 20 מ"ג ציפרלקס = 40 מ"ג ציפראמיל? לידע כללי, האם 20 מ"ג ציפרלקס זה המינון המקסימלי שנותנים בכדור הזה?
3. יכולות להיות לי תופעות לוואי חדשות בציפרלקס שלא היו לי כשלקחתי ציפראמיל?
4. יכול להיות לי גם ההפך - כלומר שיפור בתופעות לוואי ממה שהיה לי כשלקחתי את הציפראמיל?

אני חושבת שאני נהנית מריגושים ומרגישה משועממת וחסרת תכלית ומשמעות זה הופך לשגרה אם בלימודים או בכל דבר אחר שאני רוצה לעשות אני משתעממת מהר אני רוצה להמשיך הלאה אבל אין לי למה ואז אני מרגישה שיתוק רגשי מה לעשות?

אני סטודנט לפסיכולוגיה שנה שנייה ובין היתר מדריך שיקומי של נפגעי נפש, לאחרונה נפתחה בפניי ידידה שלי שהיא עברה טראומה (היא הייתה מטופלת בעבר אצל פסיכיאטר ואובחנה בדיכאון אך לא סיפרה לפסיכיאטר על הטראומה) היא סיפרה לי שהיא עברה טראומה מינית וזה הוצף בזמן האחרון כאשר חוץ ממנה ועוד מישהי מהמשפחה שלה (דודה שלה) אף אחד לא יודע וגם לא ההורים היא ממש חווה תסמינים של PTSD (למרות ששוב אני לא איש מקצוע מוסמך) אמרתי לה כמובן שאני לא איש מקצוע ושהיא צריכה לפנות ייעוץ מתאים ושאני יכול רק להקשיב אך היא מסרבת בטענה שקשה לה להפתח, הצעתי אפילו שאני אבוא איתה אך סירבה,היא נורא מתקשה לתפקד בשגרה , היא לא ישנה טוב לא אוכלת טוב ומתעוררת הרבה באמצע הלילה , אני ממש רוצה לעזור לה ומצד שני אני לא מצליח לשכנע אותה לקבל טיפול אשמח ממש לייעוץ

אני בת 40 לא נשואה ללא ילדים אני מרגישה שאני קמה כל בוקר עם ריקנות מסוימת ואז זה מוביל להרגשה לא נעימה וזה נמשך במשך היום. אין לי מסגרת אני הייתי המון שנים במסגרות כאלה או אחרות שיקומים וכל מיני דברים ואני לא רוצה לחזור לזה מצד אחד טוב לי עם עצמי יש לי את הפינה שלי בבית אבל מצד שני אין לי עניין בתחביבים מיוחדים גם באמצע השבוע אני מרגישה חוסר חברה כי כולם עובדים או נמצאים במסגרות כאלה או אחרות אני הייתי המון שנים בטיפול וזה כבר פסה אני רוצה לקום לשגרה טובה לאנרגיה לעניין ואין לי את זה אשמח לעצה.
תודה רבה

היי,
יש לי ימים כאלה שאני פשוט לא יכולה להפסיק לבכות. לא קרה כלום. כלום לא עצוב. יש לי חיים טובים מאוד שאני גם יודעת להעריך אותם ביום יום. אני בן אדם מאוד שמח ואופטימי אבל בימים האלה של הדיכאון אני פשוט לא יכולה להפסיק לבכות ורק מקווה שאיכשהו החיים שלי יפסקו פתאום... הדבר היחיד שמחזיק אותי ברגעים האלה זו הידיעה שזה יעבור ביום או יומיים למחרת.

זה ממש פוגע לי באיכות החיים. אני סטודנטית ומאוד עמוסה ואם "התקף" כזה נופל לי על יום לפני הגשה, אני יודעת שאין סיכוי שאצליח. לפעמים ריטלין עוזר לדכא את התחושה, אבל זה לא פתרון מן הסתם...

עשיתי מה שהמלצת והתקשרתי ובדקתי לגבי טיפול פסיכודינמי והתקשרה אלי מטפלת בדיוק כשהייתי בהתקף חרדה ועניתי כי רציתי לדבר ואמרתי שזה בסדר שאני יכולה לדבר כי לא רציתי לדחות את ההזדמנות לקבל עזרה. היה לי קשה להרגיע את הבכי אבל השתדלתי להישאר רגועה ולשאול באיזו שיטה היא מטפלת והיא הסבירה לי הכל ושלחה לי את האתר שלה בו אוכל לקבל עוד מידע כשהשיחה הסתיימה ואמרתי תודה והיא אין על מה ניתקתי ולא הבנתי אם יש בכלל טעם להמשיך לחפש ולדבר עם עוד זר/ה עם אתר בצבעי שקיעה כשבכל פינה רשומה אימרה חכמה אך בשיחה עצמה נצמדת לטקסט המוכן ולא שומעת את המצוקה ולא שואלת שאלה פשוטה אם אני בסדר ואם אני צריכה עזרה. הגוף שלי בוער. אני לא מצליחה לכבות את השריפה. דבר מכל מה שלמדתי לא עוזר יותר אני לא באמת חופשיה כי הכל חוזר אלי בכל רגע לא משנה כמה אנסה לחיות באהבה ונסיתי כל כך הרבה. היאוש בלמצוא תקווה מעייף השיקויים בכל צורותיהם כבר לא עוזרים. האמרות החוכמות והמנטרות מהדהדות ברקע אבל הבטן שלי מכווצת, אני מתנשמת בידיו החונקות של הכאב שקיבל את עוצמתו בחזרה.

שלום
אני סובלת ממצב רוח ירוד מזה שנתיים. כמעט ולא נהנת משום דבר. יש לי מחשבות יתר ותחושה של חוסר ביטחון עצמי ירוד שאני לא מצליחה לשאת לאחרונה! הרבה תחושות על כעס על עצמי ועל העולם. זה פוגע בתפקוד שלי במיוחד בעבודה. אני עובדת בתחום בריאות הנפש והשנה התחלתי ללמוד בתכנית לפסיכותרפיה והשנה כל התחושות האלה התעצמו עוד יותר. הייתי בטיפול 3 שנים והפסקתי לפני כ 8 חודשים. אין לי כוח לשום דבר, מרגישה מנותקת מעצמי ומנותקת מקצועית. מציינת שאין לי שינוי בשעות השינה אך לפעמים מרגישה שהאכילה שלי היא רגשית. אני לא מרגישה טעם לחיים שלי.

היי ותודה רבה לך על התשובות המפורטות והמדוייקות להפליא.

סיימתי לא מכבר טיפול אצל פסיכולוג קוגנטיבי. הטיפול היה רחוק משציפיתי לו והחלטתי לקטוע אותו. טופלתי אצלו כחצי שנה.
החלטתי להתחיל בטיפול פסיכודינמי. ומאוד מאוד מתקשה להחליט לאיזה מטפל ללכת. אני לא רוצה ללכת שוב למטפל שלא מתאים לי. זה מאוד קשה להתחיל הכל מחדש ובסוף לגלות שזה ממש לא מתאים. אני חושבת אולי ללכת לפסיכולוג צעיר. יכול להיות שהוא אפילו צעיר ממני. ומן הסתם יש לו פחות נסיון מלפסיכולוג הקודם שהייתי אצלו. מצד שני, חרף הנסיון הרב של הפסיכולוג הקודם, הטיפול לא התקדם לשום מקום והקשר ביננו היה נוראי, חשתי חוסר אמפתיה מוחלט וחוסר סבלנות מצידו של המטפל, שניסה מאוד להאיץ בי, למרות הקושי האדיר שלי לשוחח על נושאים כואבים. לדעתך, האם פסיכולוג צעיר יכול להיות מתאים. למרות שאני לא מטופלת פשוטה... כלומר, אני לא דברנית גדולה וצריך לדובב אותי לעיתים.

תודה רבה לך, מאוד מעריכה את תשובותייך.

היי,
קשה לי לדבר עם המטפלת שלי על הקשר שלנו.
דיברנו על זה שקשה לי לדבר על זה, קשה לי המקום התלותי, קשה לי שהקשר הוא חד סיטרי, אני לא מביאה רגשית לגמרי את עצמי בעקבות טראומה בקשר משמעותי בעברי.
איך אני משנה את זה? ולמה כל כך חשוב לשנות את זה?
יש לציין שבאופן כללי לא קשה לי בכלל לנהל שיחות עם חברות על הקשר בינינו וכאלה.

היי, אני מתעניינת לקבל עזרה כי אני מתמודדת מגיל מאוד קטן עם קשיים תקשורתיים לימודיים והחוויות הלא שגרתיות שצברתי בחיי העצימו את הפחד החרדה והדרכים הלא נכונים שלי לתקשר עם אנשים. מתוך התבוננות על עצמי שמתי לב שהכלי תקשורת שלי עם בני אדם זה בשאילת שאלות, התעניינות או בהבעת חיבה שמהר מאוד מקבלת רושם של פלרטטנות שזו לא הכוונה שלי בכלל אלא להיות נחמדה..בשאר הזמן אני נתונה בשתיקה כי אני לא בטוחה בעצמי, קשה לי לצחוק ולהתייחס לדברים בהומור ורוב הזמן אני לא מרגישה אני. גם קשה לי מאוד לקבל החלטות הרבה פעמים אני זקורה לאישורים מאנשים אחרים אפילו על דברים קטנים בחלק מהדברים אני מאוד בטוחה בעצמי כשזה נוגע לדברים ויזואליים אסתטיים. אני בת 29 ומרגישה עדיין כמו ילדה קטנה ומפוחדת. אין לי עם מי לדבר על המצב הזה ואני רוצה לאפשר לעצמי להיות בבטחון מול עצמי ומול אנשים ולחיות בהרגשה שיש לי ערך כי כל יום אני מתמודדת עם דיכאון ותסכול ויאוש וחרדה. אני זקוקה לסוג של הכוונה וראיתי שיש טיפול שנקרא cbt שאולי יכול לעזור אבל אני לא יודעת אם דווקא זה הטיפול הנכון ואיך למצוא מטפל שיכול לעזור כיוון שבתחום הנפש אין כל כך הרבה המלצות.. אני אשמח לקבל עצה עזרה ודעתך בנושא.. אני מרגישה חסרת אונים ומנסה לעודד עצמי בכל פעם שיש תקווה אבל התחושה הכללית רוב הזמן לא טובה...
תודה

שלום שמי יעקב בן 37 נשוי +4 משתייך למגזר החרדי לפני כשנתיים שנים הרגשתי ריחוק בזוגיות שהתבטאה בהסתגרות של אשתי והתרחקות ממני וממשפחתה הקרובה ובמקביל התמכרות מטורפת לסמארטפון לקבוצות בוואטסאפ ובפייסבוק וירידה דרסטית בהתנהלות בגידול הילדים וניהול הבית וכן המנעות כמעט לחלוטין בקיום יחסי מין המצב נהיה בתי נסבל ואז פניתי אליה בבקשה שאני מעוניין לפנות לטיפול ושיתפה פעולה ואכן פנינו למטפלת מהמגזר החרדי שנקשרה אליה ממש באופן תלותי.הטיפול הביא אותה לפריצת דכאון חריף עוד יותר עד כדי מחשבות אובדניות המטפלת אף שלחה אותה לפסיכיאטר כדי שתקבל מרשם לתרופה אנטי דכאונית המטפלת אבחנה אצלה 2 אבחנות עיקריות 1היחס המפלה שקיבלה מהוריה מינקותה ו 2 ניצול מיני שחוותה עם אחת מחברותיה בקבוצת הוואטסאפ שניצלה את חולשתה ופשוט מנסה כל הזמן לעקוב אחריה ולשלוח לה הודעות ופתיונות והיא התמכרה לקשר הזה ולא מצליחה להיחלץ מהמקום הזה אנחנו כעת קרוב לשנתיים נמצאים בתוך הטירוף הזה ולא רואים את האור בקצה המנהרה.יצוין
שלפני כשנה ניסינו לעבור למטפלת אחרת ולא צלח משום שאשתי נהייתה מאוד תלותית במטפלת הראשונה ולא הצליחה להשתחרר.אני ישמח לקבל חוות דעת מקצועית איך את רואה את התהליך הזה.בתודה מראש. קובי.