פורום טיפול נפשי

שלום נועה.

תוכלי לקרא על כללי הכנת הרשומה הרפואית המחייבים את המטפל בקוד האתי של הפסיכולוגית בקישור זה.

יחד עם זאת, קחי בחשבון שתוכן הרשומה והשפה המקצועית בה היא רשומה מאפשרת גמישות רבה. למשל, לא כל מטפל ישתמש באבחנה פסיכיאטרית פורמלית, בין היתר משום שלרבים מהפנים לטיפול פסיכולוגי אין אבחנה כזאת (למשל, אנשים הפונים על רקע קושי במציאת זוגיות ואין להם "בעיה נפשית" במלוא מובן המילה). 

לגבי רישום בפנקס- אמור להיות מעודכן גם לאחר נישואין, וגם אם לא הושלמה התמחות. שימי לב שיתכן והמטפלת מהצבא לא היתה פסיכולוגית אלא פסיכותרפיסטית, ואז לא תופיע בפנקס הפסיכולוגים. 

מעבר לכך, אני מתארת לעצמי שאת שואלת סביב אי שקט שיש לך סביב תהליכים טיפוליים בעברך. במקרה זה, ובמידה ואינך מצליחה לאתר את המטפלת ולדון עמה בנושא, כדאי לבדוק בינך לבין עצמך האם העיסוק בנושא מסמן מצוקה שכדאי לפנות בגינה לטיפול פסיכולוגי נוסף.

ליטל

שלום שאול.

דיכאון נובע בדרך כלל משילוב בין גורמים אישיותיים, סביבתיים-נסיבתיים ונוירו-כימיים. בהתאם, במצבי דיכאון מתמשכים ו/או חמורים מבחינת המצוקה או הפגיעה הפקודתית הנלווית להם, הטיפול המומלץ הוא שילוב בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי. הטיפול התרופתי מווסת את ההיבטים הנוירו-כימיים והטיפול הפסיכולוגי מסייע בעיבוד הגורמים הלא מודעים לדיכאון ו/או בזיהוי והרחבת היכולת לנהל דפוסי חשיב, רגש והתנהגות המשמרים ומחמירים את הדיכאון. שימוש בסמים בהחלט יכול להשפיע על המצב הנפשי- הן דרך השפעות הסם הישירות והן דרך היבטים נלווים כמו ירידה במוטיבציה, תלות, התמכרות וכן הלאה.

לאור כל האמור, ממליצה להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לגבי הטיפול הפסיכולוגי המתאים למצבך.

ליטל 

שלום לך.

יחסיה של כל אישה עם גופה, ובפרט עם אזורים אינטימיים, עשויים להיות מורכבים עקב מגוון רחב מאוד של גורמים- גם פגיעה מינית אבל גם היבטים "פשוטים" ושגרתיים יותר כמו דימוי גוף, תפיסות מיניות, אמונות דתיות וכן הלאה. במובן זה, אם אין קושי משמעותי נוסף סביב מיניות ויחסים אני לא חושבת שיש סיבה של ממש לדאגה. כמו כן, לא ברור לי מדברייך מדוע את מוטרדת כל כך מבחירותיה ההיגייניות של ביתך, וכיצד "נודע לך" עליהן. במידה ולא היא שיתפה אותך בנושא, אני מציעה לכבד את פרטיותה ולא להתערב. 

בשורה התחתונה, מציעה לא להתייחס לנושא הספציפי אלא לתמונה הרחבה יותר: אם יש לך חשש שביתך מתמודדת עם קושי רגשי כלשהו (חרדה, דיכאון, הפרעות אכילה, בידוד, בעיה תפקודית, קושי ביצירת קשרים וכד')- אני מציעה לשתף אותה בכנות בדאגתך ולהציע לה לפנות לטיפול פסיכולוגי. אם תפקודה תקין והיא נראית לך שמחה, מתפקדת ומסופקת באופן כללי- לא הייתי מוטרדת מהיבט נקודתי ספציפי כל כך.

ליטל

שלום לך.

קטיעה של הקשר הטיפולי היא לא פעם מטלטלת ומעירה לחיים "שדים" הקשורים לאינטימיות, אמון והתמודדות עם פערים ומרחק גם בתוך קשר קרוב. לכן, מציעה לשוב לטיפול עם התחושות ולעבד אותן עם המטפלת.

ליטל

שלום לך.

לצערי איני מכירה את האתר ואת סוג המאמרים שהוצעו בו, אך תוכל למצא מאמרים מפורטים בנושאים פסיכולוגיים ב'בטיפולנט'.

ליטל

שלום לי.

התחושות שאת מתארת עשויות לנבוע ממגוון רחב מאוד של נושאים אשר יכולים להיות קשורים ישירות ליחסים עם אביך ולהיסטוריה המשותפת שלכם, או לקשר רחב יותר עם גברים או פרטנרים למערכות  יחסים. בכל מקרה, סביר להניח שדרך ה"סימפטום" של הדחייה הנפש שלך מספרת על תוכן נפשי שעדיין אינו מבורר ומעובד דיו. לכן, במידה והנושא מפריע לך בצורה משמעותית ו/או שאת חשה שהוא מצטרף לקשיים נוספים בפן הרגשי או הבין אישי- אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית בו תוכלי לחקור ולהתבונן בדברים יותר לעומק.

ליטל

שלום מור. 

אני יכולה לדמיין את הכאב והצער העמוק שאת חשה, לאור האובדן שאת חווה. אין לי דרך לומר האם ומתי חברתך תרגיש אחרת ותוכל לשמר קשר קרוב גם אם רגשותייך אליה כוללים גם צד רומנטי, אך נשמע מתיאורך שכרגע היא חוסמת את האפשרות הזו. כמו כן, נשמע שכרגע הלחץ שאת מפעילה עליה לשוב לקשר מרחיק ומאיים עליה ולכן נדמה לי שהצעד הנכון ביותר הוא להרפות, לתת זמן ולשלוח איתות שאת ממתינה ותשמחי לשמוע ממנה בעתיד רק בעוד זמן מה. במקביל, אני מציעה לבדוק בינך לבין עצמך האם את זקוקה לעזרה, ייעוץ או ליווי סביב ההתמודדות עם מה שקרה בקשר איתה, עם נושא הנטייה המינית ו/או עם קשיים אחרים סביב יצירת קשר זוגי ואינטימי. במידה ואת מרגישה קושי סביב היבטים אלו, כדאי לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי.

ליטל

שלום מזל.

נשמע מדברייך שאת מתארת התנהגות בעלת גוןן אובססיבי-קומפולסיבי: מתעורר אי שקט נפשי/גופני עם ראיית המייל ואותו את מרגיעה דרך פעולה מיידית (מחיקה). במידה והדבר גורם לך מצוקה או פגיעה תפקודית, מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית ו/או להתייעצות עם רופא המשפחה/פסיכיאטר לגבי אפשרות של סיוע תרופתי.

ליטל

שלום לך.

נשמע שאת מבקשת לטפל בנושא באופן ענייני, ושאת חשה כי הוא התרחש על קרקע טובה, של יחסים טובים ומכבדים. מתוך הנחה זו, ומאחר ואת מתארת שינוי בדפוס האינטראקציה על אף הזמן שעבר, נשמע שאכן כדאי לעשות משהו אקטיבי שיפוגג את המבוכה. בשלב ראשון, ואם זה תואם את טיב היחסים ביניכן, אולי כדאי להזמין לבילוי משותף- בעיקר כדי לעביר מסר שהכל בסדר ושדבר מהותי לא השתנה. במידה וכיוון זה נדחה/לא מקדם, יתכן וכדאי לומר משהו קטן, הומוריסטי, ולא "לעשות עניין". אפילו לומר משהו חשוף ופשוט כמו "את יודעת שאני לא מתרגשת ממה שראיתי במקלחת, את לא הראשונה ולא היחידה שעושה את זה". יתכן ולכך כדאי להוסיף התנצלות עניינית ולהוסיף שכמובן תקפידי יותר לדפוק בדלת. 

במקביל, כמובן, כדאי לבדוק את עצמך ולשים לב האם המבוכה שלך עצמך לא מובילה לשינוי בדפוס התקשורת אשר נחווה אולי כקרירות או רתיעה.

ליטל

שלום רם.

מעבר מהתמכרות למין לכיבוי מוחלט של המיניות, ודווקא במסגרת קשר משמעותי, נובע מדרך כלל מגורמים נפשיים לא מודעים הנוגעים לא רק למיניות אלא גם להיבטים כאינטימיות, התמסרות ושליטה בתוך מערכות יחסים. לאור זאת, אני מציעה לשקול פנייה אל טיפול פסיכולוגי בו תוכל לברר יותר לעומק את הנושא. במקרים רבים, כאשר התוכן הנפשי שמתחת לפני השטח מזוהה ומעובד חלה הטבה משמעותית הן סביב ה"סימפטום" המקורי והן ביבטים נפשיים ובין אישיים נוספים.

ליטל 

שלום רם.

המצב שאתה מתאר אכן בעייתי ומרבית הפסיכולוגים לא היו מאפשרים אותו. ניתן לפנות להתייעצות לועדת האתיקה של הפסיכולוגים אך חשוב לשקול בו זמנית האם פנייה כזו תשרת אותך ואת הקשר עם ביתך. מאחר ומדובר בקשר ממושך סביר להניח שמדובר בקשר טיפולי משמעותי וחזק, כך ש"התנגשות חזיתית" עשויה לגרום יותר נזק מתועלת. לכן, האפיק המרכזי בו אני חושבת שכדאי לפעול הוא חיזוק הקשר עם ביתך באופן שיאפשר לך למסור את הצד שלך בסיפור. מאחר ומדובר באישה בוגרת (גם אם צעירה), תיאלץ לסמוך על כך שאם הקשר איתה יהיה מספיק טוב, היא עצמה תוכל לקבל החלטות שיאפשרו לה קשר משמעותי עם שני הוריה.

ליטל

שלום לך.

נשמע מדברייך שאת מתארת התנהגות בעלת גוןן אובססיבי-קומפולסיבי: מתעורר אי שקט נפשי/גופני עם ראיית המייל ואותו את מרגיעה דרך פעולה מיידית (מחיקה). במידה והדבר גורם לך מצוקה או פגיעה תפקודית, מציעה לפנות לטיפול פסיכולוגי בגישה קוגניטיבית-התנהגותית ו/או להתייעצות עם רופא המשפחה/פסיכיאטר לגבי אפשרות של סיוע תרופתי.

ליטל

שלום שיר,

מוזמנת להיעזר באינדקס אנשי המקצוע של בטיפולנט בקישור זה

ליטל

שלום נאור.

עיסוק רב במין ותחושה שהנושא המיני יוצא משליטה נובעים בדרך כלל מגורמים נפשיים לא מודעים אשר הנפש מנסה להביע אך עדיין אין לה די מילים לכך. כך, למשל, הצורך במין עשוי לנבוע מקושי ביצירת והתמסרות לאינטימיות זוגית או תחושת חוסר ערך עליה ניתן לפצות רק דרך "התמזגות" עם מישהו שווה, יפה, מרשים. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לשקול פנייה לטיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית בו תוכל להבין יותר לעומק מה עומד בבסיס המיניות שלך, וכך לאפשר לעצמך יותר חופש ומרחב לחיות את חייך כפי שאתה רוצה.

ליטל

שלום לך.

קשר טיפולי וקשר זוגי הם שונים במהותם אך בשני המקרים, מדובר בקשר אנושי משמעותי אליו המטופל מביא את דפוסי היחסים והתקשורת האופייניים לו. כולנו לומדים מתוך התנסויותנו בקשרים הראשוניים עם בני משפחתנו מה זה קשר, מה קורה ביחסים. מתוך כך, מוטבעים בנו תבניות ודפוסים של יחסים אותם אנו מביאים ומשחזרים בקשרים הבוגרים. נטייה זו בולטת במיוחד בקשרים זוגיים וטיפוליים ולכן מה שמתרחש בקשר הטיפולי בין מטפל למטופל מסייע למטפל לא פעם ללמוד על האופן בו המטופל מתקשר, חווה יחסים בין אישיים ומתנהל בהם. "חומר" זזה מאפשר עיבוד והתבוננות שמקדמים א התובנה והתנליך הטיפולי.

ליטל