פורום טיפול נפשי

שלום ריף.

אין לי אפשרות לומר דרך האינטרנט האם מדובר בזיכרון מודחק שצף למודעות או בתוכן נפשי הבא לידי ביטוי דרך החרדה והפשבקים שאת מתארת, אך נשמע מדברייך שאת מוטרדת וסובלת, ושנפשך מנסה לבטא אזור כלשהו אשר עדיין אין לו מילים ופשר. לאור זאת אני מציעה לפנות אל טיפול פסיכולוגי בגישה פסיכודינמית בו ניתן יהיה להבין יותר לעומק מה קורה בנפשך, ועם אלו חוויות עבר ותכנים רגשיים היא מתמודדת.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול פסיכודינמי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום טל,

לא זאת היתה כוונתי. כוונתי שחוויות נפשיות מסוימות הקשורות למיניות, אינטימיות, גבריות, רוך ו/או חיבור רגשי (וכד') באות לידי ביטוי בקשר עם המטפל. רגשות מיניים יכולים לבטא מגוון חוויות רגשיות החורגות מהמיניות עצמה, ולכן אני ממליצה בחום על שיתוף המטפל והתבוננות במשמעות התחושות המתעוררות כלפיו. מציעה לגשת אל הנושא מעמדה פתוחה, ולא "לאבחן" מראש מה משמעות התחושות ומה הן מעידות/לא מעידות על הנטייה המינית.

ליטל

שלום לך.

מתחת לשם המאיים של "פיצול אישיות" (או אישיות מרובת פנים בעגה המקצועית) מדובר בחלקים נפשיים שהם כל כך בלתי נסבלים עד שהם מפוצלים מהחוויה. כיום, ההנחה המקצועית הרווחת היא שכמעט כולנו מנותקים במידה מסוימת מחלקים בלתי רצויים של עצמנו (למשל, מחלקים שנתפסים על ידנו כיותר מדי מיניים, זועמים, אגואיסטיים וכד'), אך במקרים מסוימים הניתוק יכול להיות עוצמתי עד כדי נתק מוחלט מחוויות רגשיות מסוימות או מתפיסות עצמיות מסוימות. למשל, אישה שנפגעה מינית בילדותה עשויה לא לסבול את החלקים המיניים שלה עצמה ולכן להתנתק מהם. במקרים מסוימים הנתק הוא חזק עד כדי כך שאותם חלקים בלתי רצויים מתגלמים ב"אישיויות משנה" המובחנות מהאישיות המרכזית. במצבים אלו הטיפול הפסיכולוגי הוא קריטי מאחר והוא מהווה מפגש ומרחב בו אפשר "להתיידד" עם החלקים המפוצלים ולהחזיר את האישיות כולה למצב יותר שלם ופחות מפוצל. במובן זה, במידה ואת חוששת שחלקים שלך, כאלו שקשורים קרוב לוודאי לחוויות עבר טראומטיות, מנותקים ומבקשים לבוא לידי ביטוי- חשוב מאוד לשתף את המטפל בתחושות ובחששות ולבדוק יחד כיצד אתם מתמודדים עם המצב. 

אני מבינה את הבהלה ואת תחושת חוסר השליטה, אך סביר להניח שהמצב ניתן לטיפול ושינוי, ובפרט לאור מודעותך אליו.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום הודא.

מאחר ואת מתארת חרדות המלוות בסבל נפשי ופגיעה תפקודית משמעותיים, אני חושבת שאכן כדאי לפנות בהקדם אל טיפול פסיכולוגי. חרדות מהסוג שאת מתארת אכן לא קשורות ליכולות אינטלקטואליות או חברתיות אלא לאזורים נפשיים פחות מודעים אשר באים לידי ביטוי דרך סימפטומים של חרדה. באמצעות טיפול פסיכולוגי אפשר לזהות מה עומד בבסיס החרדה וכך לנטרל אותה, ואף להקנות כלים להתמודדות עמה, ולכן כדאי לפנות בהקדם. בינתיים, כמורה וכהורים אפשר בעיקר להציע לה תמיכה- להעביר מסר שאתם אמנם לא מבינים מדוע היא סובלת מהחרדות, אך אתם מניחים שהיא מבטאת כאב נפשי כלשהו בו אפשר יהיה לטפל. חשוב לא להאשים או להיבהל מהסימפטום החרדתי אלא להזכיר לה ולעצמכם שחרדה היא בעיה נפוצה מאוד, ובפרט בגיל ההתבגרות, ושטיפול מתאים בדרך כלל מביא לשיפור משמעותי ביותר. 

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום טל.

ההנחה המקובלת כיום היא שהתחושות הנוצרות בקשר הטיפולי מתהוות הן מתוך המפגש הספציפי הנוצר בין המטפל למטופל המביאים את עצמם כפי שהם, והן מתוך מה שמכונה "העברה"- רגשות וחוויות המאפיינים את עולמו הפנימי של המטופל, בדרך כלל כאלו הקשורים ביחסי עבר עם דמויות משמעותיות, ובאים לידי ביטוי גם בקשר מול המטפל (למשל, בן להורים ביקורתיים מאוד החווה גם את המטפל כביקורתי ביותר). כמו כן, המפגש הטיפולי הוא לעתים המקום בו הנפש יכולה להחיות ולבטא אזורי חוויה אותם לא ניתן לבחון ולעבד בחיי היום יום. לאור זאת, אני מציעה לשתף את המטפל בתחושות ולבדוק יחד אתו את משמעותן. סביר להניח שהעיבוד וההתבוננות המשותפת יעמיקו את התהליך הטיפולי ולכן גם את הצמיחה הנפשית.

ליטל

שלום רוני.

סביר להניח שהקושי שלך להביע את עצמך ואת רגשותייך הוא חלק מהגורמים הרגשיים שהביאו אותך לפנות לטיפול ובמובן זה, חשוב וטוב שהקושי יבוא לידי ביטוי גם בשיח הטיפולי. חלק מעבודת המטפל/ת תהיה לא רק לסייע לך לבטא את עצמך אלא גם להבין יחד איתך מה משמעותו העמוקה והלא מודעת שלהקושי שאת חווה. התבוננות משותפת זו תתרום לאפשרות לנהל שיח שוטף ונינוח יותר אך חשוב לא פחות- תסייע בעיבוד עולמך הפנימי ובכך סביר להניח שתביא לשינוי חיובי בהיבטי חיים נוספים.

אין תחום טיפול ספציפי המתמקד בקושי שאת מתארת, אך כל מטפל בגישה פסיכודינמית אמור להיות מסוגל לסייע סביבו. לכן, מציעה לך לנסות לעיין באתרים/כרטיסים אישיים של מטפלים בגישה זו ולבדוק עם מי מהם נוצר חיבור ראשוני אינטואיטיבי. אם תרצי, תוכלי להעלות כבר בשיחה הטלפונית את הנושא, ולבדוק איך את מרגישה עם תשובותיו ועמדותיו של המטפל כדי להתרשם לגבי מידת ההתאמה האפשרית.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול פסיכודינמי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום יעקב.

צר לי לשמוע על האובדן הקשה שלך, ואני מבינה את הצורך בשיפור התחושות ויכולת ההתמודדות בהווה.

שיח כנה עם המטפל על תחושות של אי התאמה או חוסר שביעות רצון הוא תמיד צעד נכון וחשוב מאחר והוא מאפשר לעשות "הערכת מצב" של מה שאפשרי ובלתי אפשרי במסגרת הקשר הטיפולי המסוים. שיח כזה יכול לסייע לך להבין עד כמה המטפל יכול ונכון להשתמש בטכניקה וכלים טיפוליים שונים מאלו בהם השתמש עד כה, ובמידה ויביע התנגדות לכך, תוכל להבין מה הסיבות לכך. למשל, יש הבדל בין מצב בו המטפל אינו משתמש בטכניקות טיפוליות מסוימות מאחר והוא עצמו אינו בקיא בהן (ואז, כאיש מקצוע הגון עליו לומר זאת ישירות), לבין מטפל אשר מעריך כי ההתבוננות בעבר היא האמצעי הטיפולי המתאים ביותר, גם אם ה"פירות" שלו יהיו בטווח רחוק יותר. לצד כל אלו, מה שחשוב בעיני הוא לבדוק האם נוצר שיח משמעותי- האם אתה מרגיש שהובנת ושהתפתח דיאלוג ממנו אפשר להתקדם הלאה באופן ששניכם שלמים איתו. במידה וכן, אתה כנראה במקום הנכון.

בנוסף, במקביל לטיפול אני מציעה לבדוק אפשרות של קבוצות תמיכה (גם אם אינטרנטיות בשלב זה) או הצטרפות לפורומים של אנשים אשר חוו אובדן דומה. לפעמים דווקא שיח לא טיפולי יכול לספק כלים ותמיכה, ולצד התהליך הטיפולי המעמיק יותר להביא לשינוי משמעותי.

אני מאחלת לך החלמה טובה עד כמה שאפשר מתהליך האבל והאובדן,

ליטל

שלום רינת.

אי הודאות היא אכן מצב לא פשוט להתמודד עמו, במיוחד כאשר היא נוגעת לפעילויות ושגרת חיים שחשובה לנו. לצערי, אני חוששת שאין לי אמצעי המודדות נוספים שאני יכולה להציע מלבד אלו עליהם כתבתי לך בעבר. בכל מקרה כדאי להזכיר לעצמך שזו תקופה קשה, אך היא תעבור.

ליטל

שלום קטרין.

טיפול דינאמי הוא טיפול מאתגר מאחר והוא מעלה תכנים לא מודעים אשר לעתים אכן גורמים להצפה ועלייה זמנית במצוקה. עלייתם של תכנים אלו, קשה ומכאיבה ככל שתהיה, היא גם הבסיס לאפשרות להנעת שינוי נפשי. במובן זה, הקושי שאת חווה אינו סיבה ללקיחת הפסקה מהטיפול ולהיפך- הפסקה כזאת, גם אם תשפיע לטובה בטווח הקצר, אינה אינדיקציה ליעילות/חוסר יעילות של הטיפול ותוצאתה היא רק קטיעה של רצף העבודה הנפשית. 

בהקשר למידת החיבור, אני חושבת שזה נושא שכדאי להעלות מול המטפל. היעדר חיבור יכול לנבוע מחוסר התאמה בין מטפל למטופל אבל גם מגורמים כקושי ביצירת קשר ואמביוולנטיות כלפי התהליך הטיפולי. לכן, מציע לנהל עם המטפל שיח כנה על כך ולבדוק האם מתוך כך נבנה דיאלוג משמעותי, נוגע ומחדש. אם כן- את כנראה במקום הנכון.

ליטל

שלום אור.

התנהגות אלימה פתאומית ולא אופיינית היא בדרך כלל תגובה למצוקה רגשית אשר יכולה להיות קשורה במציאות העכשווית (הסגר המתקרב), באירועים בסביבה המשפחתית-חברתית הקרובה או בחוויות רגשיות כאלו ואחרות. לכן,  כדאי שאדם קרוב לילד ינסה לקיים איתו שיחה ממקום שאינו שיפוטי אלא מעמדה דואגת ומתעניינת. אפשר לשתף אותו בהבנה כי התנהגותו נובעת כנראה מקושי ומצוקה, ולהזמין אותו לשתף ולהיעזר. כמו כן כדאי לנסות לבדוק מהם הטריגרים להתנהגות האלימה ומתוך התבוננות זו לנסות לזהות מה הגורם הרגשי שתחת ההתנהגות האלימה. במידה וכיוון זה אינו מסייע מספיק, כדאי לפנות בהקדם להתייעצות עם איש מקצוע טיפולי.

ליטל

שלום רז.

קושי בביטוי תשוקה קשור בדרך כלל לגורמים רגשיים רחבים יותר הנוגעים ליכולת ליצור אינטימיות וקשר רגשי עמוק. במידה ואתה מרגיש שאכן יש קושי בהיבטים אלו, מומלץ לפנות אל טיפול פסיכולוגי. במידה ואינך מרגיש כך, מציע לשאול ישירות את זוגתך מה גורם לה להרגיש כך והאם היא מרגישה קור גם בהיבטים אחרים של הקשר, ולנסות להתכוונן טוב יותר לצרכיה.

ליטל

תוכל למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום ענת.

קושי סביב החוויה והזהות המגדרית אכן יכול להיות מטלטל מאוד, להביא למצוקה רבה ולהשפיע על התפקוד. בהתאם, כדאי מאוד לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי אשר יציע מענה הן לקשיים הרגשיים והן לסוגיה המגדרית.

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים מומחים ומתמחים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום שנהב,

תוכלי למצא כאן רשימה של מטפלים המתמחים בטיפול דרך האינטרנט, ולבדוק לפי כרטיסיהם האישיים מי מהם מתמחה ב-DBT.

ליטל

תוכל למצוא כאן רשימה של מטפלים שמתמחים בטיפול ב-DBT להתייעצות ובחינת טיפול

שלום אינה.

סימפטומים גופניים אכן יכולים להתפתח כחלק ממצב של חרדה, ובפרט כאשר החרדה עצמה קשורה במצב הגופני. כמובן, אין משמע מתשובה זו שאין קורונה/בעיה רפואית אחרת. 

מעבר לכך, נשמע מדברייך שאת מתמודדת עם חרדות אשר באופן טבעי, מתגברות בתגובה לטריגרים כמו הקורונה והעומס והלחץ להם את חשופה בעבודתך. לאור זאת, אני חושבת שכדאי לפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע לך להתמודד עם החרדות. תרופות אמנם יכולות להקל, ויתכן וכדאי להתייעץ לגבי חזרה לשימוש בהן בתקופה טעונה כל כך, אך טיפול פסיכולוגי הוא הטיפול שיכול להביא לשינוי מהותי בנטייה לחרדה וביכולת להתמודד איתה. 

ליטל

תוכלי למצוא כאן רשימה של פסיכולוגים מומחים ומתמחים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום רעות.

מציעה לפנות למחלקת הרווחה בעירך, ולבדוק האם ואיזה עזרה יכולים להציע.

ליטל