פורום טיפול נפשי

שלום לך.

מרגש לקרא את הדברים שאת כותבת, את היכולת לראות, לצד הכאב, את ההכרה בחלקים הטובים, היפים והחשובים כל כך של הקשר ביניכן. אני חושבת שהפער שאת מתארת הוא פער מכאיב שכל אדם באשר הוא צריך להתמודד איתו. פער בין הפנטזיה על אם מושלמת וזמינה תמיד לבין האם המציאותית, האוהבת אך הלא תמיד מושלמת, לא תמיד זמינה ומותאמת. נדמה לי שזה תהליך שכל אדם נאלץ להתמודד איתו בזמן זה או אחר, אך את פוגשת אותו עכשיו באופן מפוכח, אשר אני מתארת לעצמי שתוכלי להבין יותר בטיפול שלך מדוע הוא גם מכאיב כל כך. 

לצד זאת, נדמה לי שה"רווח" של כאב ההכרה הזאת הוא האפשרות להכיר גם בטוב וליהנות מהמציאות וממה שיש בקשר ובמובן זה, אני מאמינה שככל שהדברים יעובדו בטיפול, כך הם גם יהיו פחות מייסרים ומטלטלים בנפשך. 

אני שומעת אותך מהצד מתקדמת, מרגישה, מרחיבה את יכולותייך, ומתרשמת שוב ושוב מהעבודה המשמעותית והעמוקה שאת עושה. מאמינה בכל ליבי שפירותיה יבואו ויתפסו יותר ויותר מקום בחייך.

ליטל

שלום לך,

עולה מדבריך שאת חווה משבר של אמון בבת הזוג. איני מכירה את פרטי הסיפור, ולכן קשה לי לומר מה יהיה נכון עבורך או עבורכן כרגע, אבל כמובן ששיקום של אמון שנשבר הוא תהליך שיכול לקחת זמן וכרוך לרוב בקושי ובכאב. לפעמים, בגידה יכולה לסמן גם קשיים אחרים. נשמע שבת הזוג חוותה בלבול, אך לא היתה כנה איתך לגבי הבלבול שחוותה, וזה החלק שקשה לך לסלוח עליו. מעילה באמון יכולה לעורר רגשות שונים כגון כעס, עלבון, בדידות ועוד ומובן מאליו שחוויה זו לא יכולה פשוט להיעלם לה. אני חושבת שייתכן ויש מקום לשתף אותה בתחושות שעולות בך, כי כרגע נשמע שאת מנסה ״להשתיק״ את התחושות הקשות ושלא נמצא להן ביטוי וכמובן שאינך יכולה פשוט לחזור לסדר היום, דרישה כזו תהיה לא הוגנת כלפיך. 

בכל מקרה, זו זכותך המלאה לקחת זמן בכדי לתת לעצמך מרחב לעבד את התחושות שעולות, אני בטוחה שעם הזמן העניינים יתחילו להתבהר יותר. כרגע את מאוד פגועה וזה מאוד מובן, כך שאני מציעה שתתני לפגיעה ולחוויה שלך מקום, אם תרצי עכשיו או בהמשך, גם מולה, בכדי לבחון אם יש לה את האפשרות להכיל ולהבין את מה שאת חווה כרגע. אל תנסי ״להאיץ״ את התהליך ולהגיע למסקנה או להחלטה, זו זכותך לקחת את הזמן, מותר לך לחוות בלבול במצב שכזה. 

בהצלחה,

יעל 

שלום יסכה,

טוב שפנית לטיפול ושהתחלת תהליך. לפעמים, גם לאחר הפניה לטיפול, לוקח זמן עד שחווים הטבה במצב ולפעמים, על אף הקושי, יש צורך להתאזר בסבלנות. עם זאת, ובמידה וזה מה שאת חווה, חשוב לציין של התקפי חרדה קיימים טיפולים קצרי טווח, כאשר מומלץ מאוד להתחיל בטיפול מסוג קוגניטיבי התנהגותי שנמצא כיעיל ביותר בטיפול בהתקפי חרדה. במידה והטיפול בו את נמצאת אינו נותן מענה מיידי וממוקד להתמודדות עם התקפי החרדה, תוכלי להתעניין עם המטפלת שלך האם תוכלו לשלב טכניקות מסוג זה להתמודדות עם החרדה בתוך הטיפול. 

בהצלחה,

יעל 

שלום רעות,

האם קבלת את האבחנות הללו  מפסיכיאטר? במידה ולא, אני ממליצה לך לפנות ראשית לפסיכיאטר על מנת לבחון את הצורך בטיפול תרופתי וכן בכדי לקבל אבחנה ברורה. לגבי טיפול, מומלץ שיהיה על ידי פסיכולוג קליני ולא פסיכותרפיסט, שכן לפסיכולוג קליני יש הבנה מעמיקה יותר (וכן הכשרה באבחון) של הפרעות נפשיות מסוג זה. לגבי סוג הטיפול, יש צורך לבצע אינטייק מעמיק וכן הערכה של המצב בכדי להחליט מה תכנית הטיפול המתאימה. 

בהצלחה,

יעל 

תוכלי לקבל כאן רשימה של פסיכיאטרים וכאן רשימה של פסיכולוגים להתייעצות ובחינת טיפול

שלום ספיר.

אם אני מבינה נכון, השאלה שאת שואלת בעצם היא את הצרכים של מי לשים קודם- את הצורך שלך להתקדם ולממש את עצמך או את הצורך של אמך (ושלך) בעזרה ונאמנות למשפחה. זו שאלה כואבת, כמעט בלתי אפשרית מאחר והיא יוצרת משוואה בה צריך לבחור בין קרבה, אהבה ושייכות לבין מימוש עצמי. במובן זה, אני יכולה להבין מדוע הרגשת צורך בטיפול- זו בחירה קיומית ועמוקה, שאת אולי פוגשת לא לראשונה בחייך- וסביר שהרגשת צורך לקבל עזרה ומענה סביבה הן ברמת העיבוד והן, אולי, ברמת החוויה של יצירת קשר עם "מבוגר אחראי" איתו לא תחווי דילמה זו. במובן זה, יתכן והדילמה שלך אינה רק דילמה אותה צריך לפתור "רציונלית" אלא דילמה חוויתית שאולי- בין השורות- את מביעה תקווה שאפשר היה או יהיה לפתור אותה מול מטפל איתו תהיה לך חוויה טובה יותר. במובן זה, אני לא בטוחה שאני יכולה לתת עצה חד משמעית. נדמה לי שהדרך היא לפרק ולעבד את משוואת ה"או אני או קרבה ואהבה",וכאשר זו תעובד ותרוכך, אני מאמינה שתמצאי את דרכך גם בהקשר הקריירה.

ליטל

שלום יעל.

אני מבינה שאת מתמודדת הן עם קושי רגשי והן עם קושי פיסי אשר מקרין על החוויה הנפשית ובהתאם, כדאי לפנות אל טיפול פסיכולוגי אשר יסייע בעיבוד המשבר פיסי-נפשי ובמתן מילים ומשמעות לתחושות הגופניות ולחוויה הנפשית שהן מבטאות. במקביל, ניתן ללמוד טכניקות מיינדפולנס אשר מסייעות בהתמודדות ובוויסות של תחושות שליליות ולחצים תוך הישענות על הגופנפש.

ליטל

תוכל לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בהתמודדות עם מחלות פיזיות להתייעצות ובחינת טיפול.

שלום אורית,

מוזמנת לפנות למוקד ההפניות של האתר בטל' 1800-200-205

תוכלי גם לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע בחיפה והסביבה.

ליטל

שלום שלומית.

המונח דיכאון כרוני מתייחס בדרך כלל לדיכאון משמעותי של שנים, אשר עמיד ואינו מגיב לטיפולים. במובן זה, תקופה של מצב רוח דיכאוני לא נשמעת כמו מצב כרוני, ובהחלט נשמעת כמו מצב שניתן לטפל בו ולשנות אותו משמעותית. לצד זאת, מאחר ואת מתארת תקופה ממושכת ומאחר ונשמע שאת סובלת וכואבת, אני מציעה לפנות בהקדם לטיפול פסיכולוגי שיסייע לך בהשגת שינוי ושיפור. 

ליטל

תוכלי לקרוא כאן מידע נוסף אודות דיכאון ולקבל רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול בו.

שלום סרל.

ברמה העניינית, למטפל אין חובת דיווח על פגיעה עצמית מהסוג שאת מתארת, אלא על פגיעות עצמיות חמורות הנעשות כאשר האדם אינו אחראי למעשיו ואינו כשיר לקבלת החלטות, ונשמע לי שזה לא המצב הרלוונטי לך. 

פגיעה עצמית מופיעה במרבית המקרים כדי לבטא אזורים ותכנים נפשיים אשר אין להם מילים ולכן שיתוף המטפלת חשוב במיוחד, ויכול לסייע בעיבוד ומתן מילים ומשמעות לאזורים כאובים ופגיעים אשר עדיין אינם ידועים ומובנים לך. במובן זה, אני חושבת שחשוב מאוד לשתף ולנסות להבין יותר בטיפול, כדי למנוע מצב בו האופציה הרגשית היחידה לבטא תכנים מסוימים אכן תהיה דרך הפגיעה בגוף. 

אני מבינה את החשש שמעבר לחובת הדיווח- את אולי רוצה להיות בטוחה שאזורים רגישים אלו יהיו מובנים ומוכלים- אבל נדמה לי שהסתרה שלהם עשויה גם היא לצמצם ולפגוע בשיח הטיפולי.

ליטל

תוכלי לקרוא כאן עוד מידע אודות פגיעה עצמית ואיך אפשר לסייע, מה שיכול להועיל ולהקל עליך.

שלום אביחי.

אני לא בטוחה שהבנתי נכון את הבעיה בה היית רוצה לטפל- האם אתה מתכוון לנושא של הדימוי העצמי, ושל האפשרות לקבל את עצמך כפי שאתה ואף ליהנות מהשגיך ויכולותיך? אם כן, יתכן וטיפול פסיכולוגי בגישה פסכיודינמית יכול לסייע מאחר והוא מאפשר התבוננות על הגורמים לקשיים סביב נושאים של דימוי וביטחון עצמי, ומסייע בבניית עצמיות חזקה, שלמה ובטוחה יותר.

ליטל

תוכל לקבל כאן רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בטיפול פסיכודינמי להתייעצות ובחינת טיפול

שלום לך.

את מתאר משבר שנוגע ומשפיע על כל המשפחה ונדמה לי שכדאי לגשת אליו בשתי דרכים.

ברמה האישית, כדאי לבדוק אם אתה יכול להתקרב וליצור קשר עם אחותך באופן אישי ולאו דווקא כחלק מהמערכת המשפחתית כולה. קשר כזה יכול להקל על שניכם ואולי אף לחזק את תחושתה שהיא לא לבד ומוקצה מהמערכת המשפחתית. ניתן ליצור קשר כזה דרך יזימת פגישה ושיתוף כנה בתחושותיו וברצון שלך להעמיק את הקשר השני. ברובד הנוסף, מאחר ונשמע שהמערכת המשפחתית כולה היתה מעורבת ומגיבה למשבר, כדאי לבדוק אם שאר בני המשפחה מעוניינים בעזרה ואם כן- לפנות לייעוץ משפחתי בו אפשר יהיה לעבד את מה שעברתם, לתת מקום ומילים לרגשות, ואולי משם לבמשיך הלאה באופן קרוב ומתקשר יותר.

ליטל

תוכל לקרוא כאן עוד אודות טיפול משפחתי ולקבל רשימת אנשי מקצוע בתחום להתייעצות ובחינת טיפול

שלום רותי.

נדמה לי שדרך השאלה מה נעשה במכתב, במילים ובתכנים שלך, את שואלת האם וכמה את ועולמך הפנימי שמורים בנפש המטפלת- האם הדברים נשמרים ונוגעים או נהדפים ומאבדים ממשמעותם. אני מתארת לעצמי שזו שאלה משמעותית לקשרים והיבטים נוספים בחייך ולכן מציעה לשתף את המטפלת בתחושות ובמחשבות שעלו ולראות לאן תקח אתכן ההתבוננות המשותפת בנושא.

ליטל

שלום חיה.

ראשית, טיפול פסיכולוגי ובפרט טיפול פסיכולוגי סביב הנושא המורכב של פגיעה מינית הוא תהליך ממושך וטבעי שאת עדיין מתמודדת עם קשיים סביב נושאים של חשיפה והעמקה. מעבר לכך, הקושי שאת מתארת לחשוף את החלקים ה"אפלים", והפחד שחשיפתם תביא לאובדן האהבה, הם תכנים נפשיים חשובים מאוד אשר אני מתארת לעצמי שאינם מהווים רק "הפרעה" או "חסימה" אלא מהווים חלק מהסיפור הנפשי שלך, משאלה עמוקה שלך לגבי האפשרות להיות נאהבת "למרות" חלקים קשים יותר שעברת ונמצאים בנפשך. במובן זה, אני חושבת שהדרך להתקדם היא לשתף את המטפלת בדיוק בתחושות ובלבטים שתיארת כאן. עיבוד של תחושות חשובות אלו יאפשר גם הכרות עם רובד נפשי משעותי, גם התבוננות בהיבטים לא מודעים נוספים שאולי מונעים מממך לשתף יותר וגם, לאט לאט, ריכוך של הפחד והרחבה של האפשרות לספר ולהכנס פנימה. בכל מקרה, חשוב להיות סבלנית ולהכיר בכך שזהו תהליך ממושך ואיטי.

ליטל

שלום רינת.

כפי שכתבתי לך, אין "פתרונות קסם" להתמודדות עם מצבים מורכבים רגשית אלא פיתוח אסטרטגיות ויכולות התמודדות וויסות עצמי-רגשי באמצעות טיפול. ספרים שיכולים לסייע הם ספרי עזרה עצמית מתחום הפסיכולוגיה החיובית. כמו כן, ניתן למצא  ספרים רלוונטיים העוסקים בחרדות ובשיפור ההרגשה באתר של מכון פסגות.

ליטל

בנוסף תוכלי לקבל רשימה של אנשי מקצוע המתמחים בהתמודדות עם מחלות פיזיות איתם תוכלי להתייעץ ולבחון תחילת טיפול.