פורום טיפול נפשי

שלום,

האם יש באזור צפון או במקום אחר בארץ טיפולים של Sensory Integration - אינטגרציה חושית לילדים? אשמח לפרטים.

תודה רבה

אני לא ככ יודעת מה לעשות..אני כבר הרבה זמן מרגישה בסדר, אני לא בדיכאון..ועדיין מבחינת התפקוד המצב אינו משביע רצון.
למשל,כשיש לי דברים לעשות אפילו שמדובר בדברים קטנים כמו לקנות בגדים לילדים,לסדר דברים בבית, לקחת בגדים לגיהוץ וכו'..זה מלחיץ אותי,קשה לי להתארגן ואני מרגישה חרדה ומבולבלת..בד"כ לוקח לי המון זמן, ומתוך שלוש משימות אני מצליחה למלא אחת..
חוץ מזה אני עדיין לא עובדת מה שפוגע מאד במצב הכלכלי בבית..אפילו לא בטוח שנוכל לעמוד בתשלום המשכנתא לאורך זמן.כל מחשבה על חזרה לעבודה מעוררת בי חרדה גדולה.ביומיים שלושה האחרונים אני חושבת לשים קץ לחיי, וזה לא מתוך מצב דיכאוני אלא מחשבה מושכלת ומחושבת משום שהחיים נראים לי קשים מדי ושאיני מתאימה להם.עם זאת, המצב הזה גורם לי סבל.

בוקר טוב,

אחרי טיפול ממושך של שנה וקצת אצל מטפל בגישה הדינמית, הוחלט להפסיק את הטיפול.
עדיין לא הושגו המטרות ובוודאי שלא הסתיים הטיפול, אך זה מה שקרה.
אני מרגישה צער גדול על הסיום ובטח על סכום הכסף הגדול שנאלצתי לשלם ולעולם לא יחזור אליי.
האם יש דרך לבקש החזר כלשהו על הכסף? להשיג את הסכום הזה ייקח לי יותר משנה...

בדכ כשלא מסתדר לי או למטפלת להגיע ביום הקבוע, היא מציעה לי ימים אחרים שבהם היא פנויה בכדי להפגש.
בתקופה האחרונה שמתי לב שכאשר לא מסתדר להפגש ביום הקבוע היא אומרת לי: " אם תרצי אפשר לקבוע מועד אחר".
המשפט הזה מערער את הבטחון שלי וכאשר שאלתי אותה מדוע היא מציינת 'אם תרצי'(הרי אם לא הייתי רוצה לא הייתי מגיעה), היא ענתה במבוכה: "אם תרצי לקבוע מועד אחר". תגובתה לא סיפקה אותי, שהרי בעבר היינו קובעות יחד מועד אחר ולא שאלה לרצוני.
האם יש סיבה שהמטפלת שואלת פתאום לרצוני? האם זה חלק מהתגובות הקבועות של מטפלים כמו המשפט הקבוע: " אני פה בשבילך" ?

שלום,
אני נוטלת בחודשיים האחרונים חצי כדור לוריוון לפני השינה לקשיי הירדמות עקב טראומה וחרדות. אני במקביל נוטלת רמוטיב 500. מעוניינת להפסיק עם הלוריוון, האם במינון כזה נמוך זה צריך להיעשות בהדרגה? אם כן, באיזה אופן?
אשמח לתשובתכם, תודה רבה!

לפני כחצי שנה נפטרה גיסתי בגיל צעיר, נותרו אחי ושני ילדים קטנים שהפכו לחלק מאוד משמעותי בחיים שלנו לאור הנסיבות.
דאז הבת שלי הגיבה לזה די בקלילות, היא הכירה כבר את המושג של מוות כי שנה קודם נפטרה סבתא שלה מצד האבא שלה ...אמרה אמירות כמו "נתגעגע אליה אבל אין מה לדאוג היא כל הזמן בלב שלנו וכאלה"...בימים אלו הפחד צף, היא מדברת על זה שהיא מפחדת למות או שאני ואבא שלה (אנחנו גרושים) נמות.
היא גם מפחדת על סבתא שלה (אמא שלי) שיקרה לה משהו כי לאחרונה אמא שלי לא מרגישה טוב, עברה ניתוח לב וכאלה וזה נצרב בזכרונה כחוויה קשה.
לא משנה כמה אני מנסה להרגיע אותה זה ממשיך להטריד אותה וזה גורם לה כל הזמן להצמד אלי - כל הזמן מחבקת חזק ואומרת שהיא מתגעגעת אלי גם כשאני ממש לידה.
אני מרגישה חסרת אונים בסיטואציה כי כל מה שאני מנסה לא עוזר או מסייע.
אשמח להכוונה או לסיוע האם עלי לפנות למשהו?
האם זה טבעי?...בקיצור אשמח לקבל עצה בעניין
לקבל כיוון

אני במצב נפשי לא קל וצריכה להתחיל טיפול נפשי עוד כמה ימים,יש לי חרדה נוראית מזה מחשבות בלי סוף על הטיפול פחד מה יגידו לי איך התנהגו אלי מה יהיה אני בחיים לא הייתי בטיפול נפשי אני ממש מבקשת תמיכה איך להרגיע את המחשבות הטורדניות החרדתיות

היי,
אני יכולה בהחלט להבין את מצבך. כי גם אני עברתי ועוברת דברים בבית.
נתחיל מזה כשיש אדם חולה בבית זה לא שוט בכלל ושמחת החיים נעלמת כי מספיק רק לראות אדם דועך.

אני לא אחנטרש לך יותר מידי... כן אני מבינה שאנשים לא מבינים...
יפה מצידך שאת רוצה עזרה אני דווקא מאלו שסירבו... ואני מאמינה שאמא שלך פוחדת בגלל סטיגמות או שיהיה כתוב משהו בתיק רפואי.

לדבר עם חברות זה גם בעייתי כי לא הכי יבינו.
אני ממליצה לך לפנות לידיד שלך "ערן" או עוד ארגונים. שם תוכלי לפרוק טלפונית את התחושות שלך..

כן אומר שפעם ניסיתי טיפול ( אין לי בכלל תקציב) אבל הייתי על סף יאוש טוטאלי.. אותה מטפלת לא אהבתי את הגישה שלה שאמרה לי שיקפצו לך תעזבי את הבית.

אז כן, אם את יכולה מצפונית וכלכלית לעזוב תעזבי ותעזרי מרחוק.. כלומר לא לחיות שם יום יום זה משנה... זה יכניס לך אנרגיות את צריכה חברה את צריכה את החיים שלך ולהיות דיכאוני יבריח ממך בחורים אהבה וחברות .
לי זה קרה לא רוצה שזה יקרה גם לך.

בהצלחה

תודה יעל.
את צודקת במה שכתבת...
ובכוונה נתתי את הדוגמא הארוכה עם הבחור הספציפי. כי איתו כן חששתי להיכנס לקשר הוא נראה לי אחד שיפגע בי ושטותניק.
והקטע שדווקא כשעכשיו נוצר סוג של קשר ולא בניתי עליו כבן זוג. היה לי חוסר אמון טוטואלי אליו מה שנקרא תדמית שנתפסה צלי בראש מאז. כמובן שהחברים בכיתה גם הוספיו לתדמית שלו.
ועכשיו בעצם כל פעם הייתי פוגעת בו. כמו עצם העובדה שקמתי והלכתי לו במפגש. תביני גם אז הוא חווה דחיה ממני.זה בהחלט מעליב. הקטע שאני מרגישה רע רע אני הכי לא כזאת.בחיים שלי לא קמתי והלכתי למישהו. אני עד עכשיו מרגישה רע עם מה שעשיתי. אני לא יודעת מה קרה שם.. כמו שכתבתי הייתי חולה נראית רע ולא ראיתי בזה דייט כשהכוונות שלו היו אחרות הוא התלהב שההיא רוצה אותו..
יש לי בעיה עם מגע ועם הכוונות שלהם..

ובדיעבד כי נדבקתי אליו פה ושם אחרי מה שקרה הבנתי שכן היה רציני כי כך אמר.
אגב כשקמתי והלכתי אז התחיל סוף סוף לדברואז הבנתי שרציני..
אבל.. הוא כבר לא רואה אותי ממטר גם לא בתור ידידה וזה מה שמפריע לי. ואז זה חיזק את החוסר אמון כי איך בן אדם רוצה אותך ולא מתעניין בך? רק מגע יש לבנים בראש?
יש עוד בחורים כאלו הכל או כלום אני חושבת שזו בעיה שקשורה לקטע מיני וגופני.

בכל מקרה בסוף הוא ממש אושש את החוסר אמון... מידי פעם כשאני הייתי יוצרת קשר ( הוא בחיים לא ניסה) אז כל הזמן גרר אותי לשיחות כזוג נניח מתי את באה לביקור? החלטת לבוא לבקר אותי... וכל הזמן משתמש במילה מאמי..
תביני לא נפגעתי ולו לרגע אחד כי אין לי אמון בו אבל זה הדליק אותי לדעת מי הוא ולדעת למה אני כך..
והסוף נגמר שנמאס לו שאני קצת עוקצת אותו קראתי לו שהוא שחקן עם בנות.. ערמומי..
ויום אחד הודיע לי שנולד לו ילד!!!
איחלתי מז"ט ולא האמנתי ואכן נולד לו ילד כי שוב כל פעם שאני חושבת שמסתלבט עליי בסוף יוצא שהוא כנה..
אבל הנוכלות שלו הייתה שלכאורה משחק בי ( שוב אני יוצרת קשר מידי פעם לשאול מה נשמע והדביל אומר שלא יתפתח בינינו כלום וכבר דיברתי איתו על זה ואמרתי לו למה לא יכול להיות כמו עם שאר הבנות בפייס) והמשחק שלו זה להראות לי שהנה אני לא מדבר איתך יותר איך אדבר איתך שנולד לי ילד? משפט תמוהה כי אנשים מדברים כשיש להם ילדים..
בקיצור מהרגע הראשון שעבר לאילת הכניס מישהיא ל הריון הבנת?
אז אכן החששות שלי אמתיים...

ואת צודקת בהחלט יש אנשים שאנחנו יודעים לדביהם דברים...

למה הוא?
כי כשהוא היה דלוק עליי בכיתה זה הפתיע אותי כי זה היה צירוף מקרים ששנינו בו זמנית וכמובן עם החוסר ביטחון שלי חשבתי שלא ישים לב אליי ושאני לא ראויה. מה הסיכוי לבינגו של אהבה ממבט ראשון?

בכל מקרה את צודקתלא ניתן ממקרה אחד להסיק אל הכלל...
יש אנשים שלא כדאי להתעסק איתם מלכתחילה.
פשוט אני מתעניינת בו באמת והוא לא. למרות שכל התקופה במעבר שלו באילת שניסיתי ליצור קשר וברור שזה חד צדדי ( הוא לא פונה או מאחל חג שמח) הוא כן רוצה לדעת למה סירבתי לו.
ולא דיברתי איתו על זה שלא התכוונתי לפגוע בו ולא הבנתי את כוונתו. הוא מבחינתו נעלב והחליט שזהו... ואני ראיתי בזה לא מעניינת סתם אחת..

גם כשנולד לו הילד מצד אחד התעניין ואפילו כן יזם שיחה אחת לברר למה קראתי לו סטוצי. והוא שאל אם אני ככה אליו מאז או מהמפגש ואם ה מה שאני חושבת עליו..
מצד שני הוא הפך לכל כך אנטי שאני הרגשתי פסיכית שמציקה לו אז עזבתי אותו לגמריי.

ושוב אפשר לראות פה חולי שלי. למה אני מנסה בכלל ליצור קשר של שיחה עם אדם שלא מעוניין? למה אני מנסה להיות חברה שלו= ידידה?
הפחד מהדחיה?
העניין שלא רוצה אותי?
הרגשת החמצה שכן היה רציני? ותכלס שנינו רצינו...

או שאולי אם היה ממשיך לחזר אז הייתי דוחה אותו כי אין לי אמון..

לעולם לא אדע.
פשוט הוא מצטייר לי כל פעם כמשהו אחר..


אני אקח את העיצה שלך שלא להתעסק עם מי שמרגישים חוסר אמון.
וחבל שאין לי טיפים איך להתנהג איתם כי כמו שאמרתי אם אין מגע ישר כבת זוג הם נעלמים.
ואמון הולך עם מגע ותחושת ביטחון...
וזרות ואי הכרה לא יכולה ללכת עם נשיקות ומחמאות מפה עד הודעה חדשה.. זה לא קונה אותי.
וזה הוכח מדעית שדיבורים לחוד ומעשים לחוד.

מעבר לזה שאני לא יודעת איך להיות חסינה נפשית מפגיעה של גבר
נניח יש כאלו ששוכבות ואז אם הן מרגישות שהלך או שהיה סטוץ הן יכולות להמשיך בחיים ואני לא.


תודה

שלום, בחורה בת 19 שרוצה לעשות שינוי מין כי לא נוח לה עם הגוף שלה. לא סובלת את החזה ואת המחזור שלה כבר כמה שנים ורוצה לעשות שינוי מין. הבעיה שהיא בודדה מאוד מאובחנת עם חרדה חברתית קשה והפרעת אישיות גבולית ביקורתית בצורה קיצונית כלפי עצמה כל נקודה או כל סימן מסתגרת בבית ולא יוצאת האם במצב נפשי כזה אפשר לעשות שינוי מין שזה שינוי משמעותי לחיים?

היי,
חידשתי טיפול בציפרלקס לפני חודש, תחילה ב5 מג לאחר מכן 10 ולפני שבוע הפסיכיאטר העלה לי את המינון ל15 מג.
לפני יומיים התחילו להתגבר אצלי מחשבות טורדניות לא רצוניות ממש פולשניות על אובדנות ופחד מלאבד שליטה, קראתי שבתחילת הטיפול אלו שסובלים מדיכאון תופעה זו עלולה להתרחש ולעבור כשהכדור ישפיע. בינתיים הרופא נתן לי ואבן להרגעה 3 פעמים ביום חצי כדור.
שמעת על מקרים כאלה? מה יכולה להיות הסיבה לכך? איני אובדנית ואף פעם לא הייתי. אני סובלת מocd וסובלת מפחד מפני חוסר שליטה, איכשהו המחשבות שלי הגיעו למחשבות קיצוניות שממש גורמות לי לחרדה שיתממשו . האם זה יעבור? מה אני יכולה לעשות?

כל החיים שלי מרגישה שאני מנתקת
אם מגיע מייל מיד מוחקת
אם מדברת עם מישהו לא ממש מסתכלת עליו
אני ממש לא יכולה להסתכל על דברים
אם יש עומס בדברים חייבת לזרוק
לא מוצאת מנוח שיש דברים מסביבי
מצד שני
כל הזמן מחפשת חיבור
שמגיע חיבור אז שוב מנתקת
מה זה אומר

שלום רב.
אני חייבת עצה דחוף. אבא שלי חולה באלצהיימר קשה הוא לא מזהה את אימא שלי ואימא שלי במצב נפשי קשה. אני גם סובלת פיזית משפחתי מתנגדת שאלך לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי אני דווקא מאוד רוצה עזרה אני בעצמי קורסת מכל העניין הזה אבל אימא שלי ביקשה מהרופאת משפחה לא להפנות אותי לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי וכל משפחתי מתנגדת שאלך לעזרה אני במצב נפשי לא קל סובלת מחרדות איומות במיוחד לפחות עם משפחתי מתנגדת שאלך לטיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי אני מאוד רוצה לעזור לאימא שלי אבא שלי לא מזהה את אימא שלי הוא מטריד אותי ואת אימא שלי אני רואה כל מה שקורה בבית האחיות שלי לא רואות את זה הם נשואות יש להם חיים נהדרים הם לא מבינים את כל הנושא הזה ואני צריכה להתמודד גם עם עצמי לבד וגם עם אימא שלי ואבא שלי לבד אני גם לוקחת הכל על עצמי לאחיות שלי החלטתי לא להתקשר יותר ולערב אותם כי גם ככה הם לא עוזרות בשום דבר כמה שאני מסבירה לאימא שלי שאני רוצה לדבר עם הרופאת משפחה אפילו על המצב גם של אימא שלי וגם שלי אימא שלי והמשפחה שלי מתנגדים בתוקף לפחות עם לא טיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי מה עלי לעשות כדי להרגיש קודם כל יותר טוב עם עצמי? איך לחזק את עצמי? איך להתנהג במצב כזה בבית עם אימא שלי? איך לעזור לה? האם לעזור לה בכלל? או שהיא צריכה להתמודד לבד? אני בייאוש לא יודעת מה לעשות זה בעיה איתי אני סובלת אימא שלי סובלת אבל אימא שלי מתנגדת המשפחה שלי מתנגדת שאדבר אפילו עם הרופאת משפחה ואימא שלי באה איתי לרופאת משפחה רק כדי לדבר על הבעיות הפיזיות שלי היא לא תיתן לי לדבר איתה על החרדות שלי ומה שאני עוברת אני לא יודעת איך מתנהגים לאבא עם דמנציה קשה ואני לא יודעת איך לעזור לאימא שלי אני לוקחת על עצמי את הכל אני ממש מחפשת חיזוק ועצה מה עושים במצב כזה? עם אפנה לטיפול המשפחה תנתק איתי את הקשר ואני לא רוצה את זה. לפחות תעזרו לי בפורום עם תוכלו לתת לי עצה איך להתחזק בעצמי? איך להרגיש טוב עם עצמי באופן עצמאי אני ממש אשמח ואודה לכם מקרב לב ואשמח עם תייעצו לי מה לעשות ממש תודה מכל הלב זה דחוף לי

אני צריכה לקבל הפניה לטיפול נפשי ואני קצת בלחץ מזה. אני סובלת מחרדות וזה משפיע עלי גם פיזית. במשפחה כרגע יש לי קרע משפחתי ואני גרה בבית ואני לא יכולה לגור כרגע במקום אחר. אני מרגישה דפיקות לב מואצות לחץ נפשי כאבי ראש יש לי הפניה לרופא בקופת חולים עוד כמה ימים ואני רוצה בינתיים לשנות גישה ולהרגיש עם עצמי יותר טוב באופן עצמי כי אין מי שיעזור לי כרגע. אני לוקחת על עצמי הכל גם בעניין המשפחתי. אימא ואבא שלי לא מסתדרים ביניהם אני רואה הכל וזה משפיע עלי לא טוב. אשמח עד הטיפול עם תוכלו להציע לי איך לשנות גישה באופן עצמי ולהרגיש פחות חרדה ויותר טוב עם עצמי אני אשמח מאוד לעזרתכם תודה מכל הלב