גירושין/ ויסלבה שימבורסקה
(תרגום מפולנית: דוד וינפלד)
בשביל הילדים, סוף העולם הראשון.בשביל החתלתול, בעל בית חדש.בשביל הכלבלב, בעלת בית חדשה.בשביל הרהיטים מדרגות, חבטות, רכב והובלה.בשביל הקירות, מרובעים בהירים אחרי תמונות שהוסרו.בשביל השכנים מקומת הקרקע נושא, הפוגה בשעמום.בשביל המכונית, מוטב אילו היו שתים.בשביל הרומאן, השירה - ניחא, קח מה שאתה רוצה.גרוע יותר עם האנציקלופדיה ומכשיר הוידיאו,נו, וגם עם המדריך הזה לכללי הכתיב,שיש בו, מן הסתם, הוראות בשאלת שני השמות -האם עוד יש לחבר ביניהם במילת האחוי "ו"או כבר להפריד עם נקודה.
אכן, בחוויה של ילדים רבים במשפחות גרושות, פרידת הוריהם מהווה "סוף העולם הראשון" – הבית והעולם כפי שהכירו עד כה משתנה מן היסוד. ילדים אלו זקוקים ביתר שאת להוריהם כמתווכים, מסבירים, נותנים תוקף לטווח הרגשות, וכן כמי שנושאים עבורם את התקווה לעתיד. במקביל, הורים במצבי פרידה וגירושין נדרשים להתמקם מחדש בתפקידם ההורי האישי, וכן ללמוד לעבוד כצוות הורי שאיננו זוג.
שותפות הורית מיטיבה בתקופת הפרידה, כמו גם שנים לאחר גירושין, הינה בעלת השפעה מכרעת על תהליך ההסתגלות של המשפחה במעבר לשני בתים, ועל רווחתם של ילדי המשפחה בפרט. בצד חשיבותם הרבה, יחסי ההורות בשיתוף לאחר פרידה וגירושין הינם מורכבים ומאתגרים. "האם עוד יש לחבר ביניהם... או כבר להפריד..."? – משפטה האחרון של שימבורסקה מהדהד את המורכבות. שאלת החיבור או ההפרדה נוגעת בליבו של הפרדוקס ומזהה את הדיאלקטיקה שבין התנועות המקבילות אשר מתקיימות בעת פרידה. האחת לעבר נפרדות ובניית זהות אישית, השנייה לעבר התקשרות מסוג אחר ובניית השותפות ההורית מחדש.
בין היתר, השיר של שימבורסקה מציע לנו ריבוי נקודות מבט, אשר משתלבות זו עם זו ויוצרות יחד את תמונת הפרידה והגירושין. בתמונה זו, אשר משתקפת בשיר, דגש על הבין-אישי והמערכתי, על אלמנטים של ריבוי ואינטגרציה, ועל דיאלקטיקה. בכל אלו ועוד, יעסוק הגיליון הנוכחי, במסגרתו אבקש לחבר בין שני עולמות העוסקים בגירושין ופוגשים את בני המשפחה הגרושה – עולם הטיפול ועולם הגישור.
בהכשרתי המקצועית, הנני פסיכולוגית קלינית ומגשרת. כך, שאת תחום הפרידה והגירושין אני חושבת ופוגשת מנקודות מבט מקצועיות שונות. ככלל, כפסיכולוגית מטפלת, אני גם 'חושבת גישורית'. כמגשרת, המלווה, בין השאר, בני זוג להסכם גירושין שיאושר בבית המשפט, אני 'חושבת טיפולית'. למעשה, אני מאמינה בקיום רצף, חפיפה ויחסי גומלין, בין עולם הגישור והטיפול. נקודת המוצא שלי, בהקשר זה ובהקשרים נוספים, הינה אינטגרטיבית, ולהבנתי, בצד ההבדלים המהותיים בין ההתערבויות המקצועיות השונות, ישנן גם לא מעט נקודות ממשק בכל הנוגע להמשגות, התערבויות וסוגיות של אחריות ואתיקה.
ברצוני להציע כי ניתן לראות בתהליך הגישור התערבות טיפולית ממוקדת וקצרת מועד, החותרת ליצירת הבנות והסכמות, חלקן בעלות נופך פרקטי. בדומה לטיפול, גם הגישור מבוסס על ניתוח ומודעות להיבטים של רגש, מחשבה והתנהגות, וחותר לאינטגרציה ביניהם. בשנים האחרונות, על מנת לתאר את השילוב שבין עולם הגישור לעולם הפסיכותרפיה, נעזרתי במונח 'גישורפיה'. המשגת ה'גישורפיה' נועדה לתאר פסיכותרפיה ממוקדת קשר, אשר בבסיסה עומדת הוויה טיפולית רגישה ליחסים בין-אישיים, מכוונת תקשורת קונסטרוקטיבית וכן מקדמת ניהול מיטבי של מחלוקות. ההמשגה רלוונטית לא רק למטפלים זוגיים ומשפחתיים, אלא גם למטפלים פרטניים וכן לאנשי טיפול הנמצאים בצומת של ממשקים צוותיים רב-מקצועיים ובין-מערכתיים. 'גישורפיה' מציידת את אשת המקצוע בכלים לחשיבה על אתגרים בין-אישיים במקביל לעולם התוך-נפשי, כמו גם בכלים פרקטיים להתמודדות נכונה ואפקטיבית עם קונפליקטים במציאות החיצונית.
להבנתי, חשיבה גישורית מסוג זה הינה רובד חיוני בעולם הפוסט מודרני בו אנו חיים כיום. בוודאי בדמוקרטיות המערביות ובמדינתנו ישראל בפרט, בה הריבוי אינהרנטי והפערים והקיטוב מטלטלים את החברה כולה. במילותיהם של רוג'ר פישר, ויליאם יורי וברוס פאטון: "האתגר איננו לחסל את הקונפליקט אלא לשנות אותו. יש לשנות את הדרך שבה אנחנו מתמודדים עם חילוקי הדעות שלנו – ממאבק הרסני בין יריבים לפתרון בעיות מציאותי, שכם אל שכם...". (פישר, יורי ופאטון, 2013. כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי. ע' 15).
ניסיון רב שנים בפסיכותרפיה ובגישור גירושין, כמו גם הדרכה והוראה בתחום, לימדו אותי עד כמה הקשר ההורי לאחר פרידה הוא מורכב ועד כמה בנייתו ושימורו נחווים לעיתים בגדר הבלתי אפשרי. כדי להתמודד עם המשימה הקשה, אני מאמינה כי דרושה הסתכלות אינטגרטיבית ומערכתית, כמו גם שפה, המשגות וכלים חדשים. כל אלו, מוגשים בגיליון הנוכחי, בתקווה שיוכלו לסייע לאנשי הטיפול והגישור, העוסקים בליווי יחידים ומשפחות לפני פרידה ובמהלכה, וכן שנים רבות לאחר הגירושין. אני סבורה כי כל בעלי המקצוע הפוגשים את בני המשפחה הדו-גרעינית יכולים לתרום תרומה של ממש בתמיכה ובניווט רגיש ויעיל במסע החיים בעקבות פרידה וגירושין. לכם, לילדי הגירושין ולחברי המשפחה הדו-גרעינית כולה, מוקדש הגיליון הנוכחי.
