כניסתה הדרמטית של הבינה המלאכותית לחיינו בשנים האחרונות מעוררת התלהבות ותקוות גדולות מחד, אך גם לא מעט ספקות וסימני שאלה מאידך. עולם הטיפול, אשר מהווה עבור רבים את מעוז הקשר האנושי, לא נותר מאחור ומצטרף גם הוא לתנועה דואלית זו.
אמנם, האופן בו אנו רגילים לחשוב את הטיפול הנפשי כיום מעוגן לחלוטין בקשר בין-אישי חי וקרוב, אשר נשען על נוכחותם הדינמית והרב-ממדית של שני סובייקטים במרחב הטיפולי. בתוך כך, מאפיינים שונים של מערכות AI ועקרונות היסוד עליהם הן מושתתות, מעלים חששות הנוגעים לסוגיות של אתיקה, תלות, התפתחות נפשית ועוד.
לצד זאת, לא ניתן להתעלם מיכולותיהן המורכבות והרבות של מערכות בינה מלאכותית ומן הפוטנציאל שלהן לתרומה טיפולית ממשית: היכולת לנתח כמויות גדולות של נתונים במהירות ובקלות, האפשרות לזהות דפוסי תקשורת והתנהגות, לנטר שינויים דקים ולאתר מצבי סיכון, וכל זאת בצד זמינותן האינסופית. כל אלו, ממצבים את הבינה המלאכותית ככלי דיאגנוסטי יוצא דופן וכן כאמצעי אשר עשוי לעבות, להרחיב ולשכלל את המענה הנפשי והרצף הטיפולי אשר מוצע למטופלים.
המאמרים בגיליון הנוכחי מבקשים לעסוק במתח זה ולהציע דיון עשיר ומעורר מחשבה בנוגע למקומה של הבינה המלאכותית בעבודה הקלינית. אנו מודים מעומק הלב לכותבות ולכותבים אשר לקחו חלק ותרמו בנדיבות מאמרים מרתקים וחדשניים בנושא – פרופ' ענת שושני, אלכס פרנקל, ד"ר ליעד קב ונקי, פרופ׳ שלמה מנדלוביץ, אלעד רפואה, דוד פיטרמן, הדר דרעי, ד״ר דורית הדר-שובל וד״ר זוהר אליוסף.
עורכת ראשית: אילאיל ארוך
עורכת ניהולית: דנה תור זילברשטיין
עורכת מדור: דנה להט ביגון
עורכות: ירדן אלעזר, מור ברנאי ונעה הלוי
