הקשר בין מאפייני המטפל לשינוי טיפולי: מאמרם של ווקיסאנו ועמיתים

צוות בטיפולנט

בעשורים האחרונים מחקרים רבים עוסקים בניסיון לאתר את הגורמים הטיפוליים המביאים לשינוי רגשי וסימפטומטי. לטענתם של (Vocisano et al (2004, עיקר הדגש מושם על חקר יעילותן של טכניקות טיפוליות שונות על אף שמחקרים שונים מצאו כי מאפייני המטפל משפיעים על תוצאות הטיפול מעבר לטכניקות טיפוליות ספציפיות: מטפלים מסוימים מצליחים להביא לתוצאות טיפוליות טובות יותר מאחרים גם כאשר הם מטפלים במטופלים עם אותה ההפרעה תוך שימוש בטכניקה מובנית ומבוססת פרוטוקול.
מחקרים אשר ביקשו לבחון את הקשר בין מאפיינים מסוימים של מטפלים ליעילות הטיפול בחנו מספר משתנים. (Bowman et al (2011 ערכו מטא אנליזה ל-58 מחקרים אשר בחנו את השפעתם מינם של המטפלים והמטופלים על הצלחת הטיפול, ומצאו כי טיפול אצל מטפלות היה יעיל במט יותר (אך באופן מובהק) ביחס לטיפול אצל מטפלים גברים. לעומת זאת, למין המטופל/ת לא היתה השפעה על תוצאות הטיפול.

גיל המטפל זכה להתייחסות מחקרית מועטה יחסית עקב הקושי להבחין בין השפעותיו לבין השפעותיהם של משתנים אחרים כניסיון וסוגי הכשרה, אך (Beck (1988 מצא כי כאשר המטפל צעיר ביותר מעשר שנים מהמטופל, תוצאות הטיפול טובות פחות ביחס למצבים בהם גיל המטפל דומה לגילו של המטופל או גבוה ממנו.

מחקר נוסף שבחן את השפעותיהם של מאפיינים שונים של המטפל הצביע על כך שמוצא אתני דומה של המטפל והמטופל השפיע לחיוב על תוצאות הטיפול. מחקרים אחרים מצאו שטיפול אצל פסיכולוגים היה יעיל במעט מטיפול אצל פסיכיאטרים. לעומת זאת, מחקר שהתבסס על דיווחי המטופלים עצמם על השיפור לא הצביע על הבדל בין פסיכולוגים לפסיכיאטרים, אלא על עדיפות לטיפול אצל עובדים סוציאלים פסיכותרפיסטיים.

Vocisano et al ביקשו לבחון במחקרם את השפעתם של מאפיינים שונים של מטפלים על תוצאותיו של טיפול קצר מועד בשיטה הקוגניטיבית התנהגותית CBASP (מודל הממוקד בשיפור מיומנויות בין אישיות ויכולת פתרון בעיות חברתיות), אשר ניתן למטופלים הסובלים מדיכאון כרוני.

תוצאות המחקר הצביעו על כך שמין המטפל, גילו ומספר שנות ניסיונו לא השפיעו על תוצאות הטיפול.
לעומת זאת, הגורם המרכזי אשר נמצא כבעל השפעה חיובית על תוצאות הטיפול היה הדגש שהמטפל שם על יחסי המטפל-מטופל בסיטואציה הטיפולית. זאת, לעומת מידת הדגש שהושם על מאפיינים קלאסיים של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי כתיקון קוגניציות והתנהגויות- אשר לא נמצאה כמשפיעה על תוצאות הטיפול. כמו כן, גורם נוסף אשר נמצא כמשפיע לחיוב על התוצאות הטיפוליות היה אוריינטציה פסיכודינמית של המטפל (במסגרת הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי), והיותו מדריך מוסמך המתמחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

הממצא המצביע על חשיבות הדגש על הקשר הטיפולי תואם את תוצאותיהם של מחקרים שנערכו בעבר אשר הדגישו כי דיון בקשר הטיפולי משמעותי ביותר גם במסגרת טיפול קוגניטיבי התנהגותי, בניגוד לסברה הרווחת לפיה דיאלוג מסוג זה "שמור" לפסיכותרפיות בגישה הדינמית. כך, במחקר הנוכחי נמצא כי מטפלים אשר הצליחו לשלב באופן נבון בין טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות לבין נגיעות בהיבטים דינמיים ובין אישיים הנוגעים לקשר הטיפולי, הביאו לתוצאות טיפוליות טובות יותר ביחס למטפלים אחרים: מטפלים בעלי אוריינטציה פסיכודינמית ומטפלים שהיו מדריכים מוסמכים השתמשו בטכניקה אינטגרטיבית יותר ביחס למטפלים קוגניטיביים התנהגותיים שאינם מדריכים ואינם בעלי אוריינטציה דינמית, ונראה כי שוני זה הביא לשוני ביעילות הטיפול.
גורם נוסף אשר נמצא כבעל השפעה על תוצאות הטיפול הוא עומס המקרים של המטפל: מטפלים אשר מספר שעות הטיפול שלהם היה גבוה משמעותית ממספר שעות הטיפול של מטפלים אחרים השיגו תוצאות טיפוליות פחות טובות. ממצא זה תואם את תוצאותיהם של מחקרים קודמים אשר מצביעים על הקשר בין שחיקה לבין תוצאות טיפוליות פחות טובות. 

ביבליוגרפיה