צוות בטיפולנט
אחד מנזקיה החמורים של התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים הוא הנזקים הכלכליים העצומים אותם המכור גורם לעצמו ולבני משפחתו. על רקע זה, Rosen et al (2003) מציגים מאמר הדן באפשרות לשלב ניהול כספי בתוכניות גמילה ושיקום במצבי התמכרות. *התמכרות לסמים משפיעה על היבטים כלכליים בחייו של המכור, ואף מושפעת מהם. כך, למשל, מספר מחקרים הצביעו על עלייה בשימוש בסמים בתחילת החודש, עם כניסתן של קצבאות ומשכורות. למרות זאת, הכוונה וסיוע בניהול הכספי לא הפכו לרכיבים בטיפול במצבי התמכרות לחומרים. זאת, לטענתם של Rosen et al, מאחר וניהול כספי נחשב לעניין אישי הכלול בחופש הפרט, ומאחר והוא מקושר בדרך כלל לתפקידם של קציני מבחן ולא לאלמנטים טיפוליים.
Rosen at al מציעים כי גישה שיקומית-טיפולית לנושא הכספי בטיפול במצבי התמכרות לא תתמקד רק בהיבט של מניעת בזבוז כספים אימפולסיבי, אלא תדגיש גם את ההיבטים החיוביים והמקדמים של הניהול הכספי. לדוגמא, ניהול חשבון בנק יכול לייצג את השליטה של האדם בחייו ובבחירותיו, ושימוש בחסכונות כספיים יכולות להוות אמצעי תגמול על עמידה של המטופל במטרות שהציב לעצמו או ביטוי להתקדמות הקלינית. על בסיס הנחות אלו, Rosen et al מציעים המשגה של ניהול כספי כתרפיה ספציפית כחלק מהטיפול במצבי התמכרות לסמים, אשר ממלאת שלושה תפקידים.
פונקציה זו מכוונת למניעת בזבוז כספים הרסני ולשמירה על כך שלמטופל יהיה די כסף למילוי צרכי מחייתו הבסיסיים. זאת, באמצעות הגבלת שליטתו וגישתו של המטופל אל חשבון הבנק שלו. Rosen et al מציעים מספר אפשרויות אשר במסגרתן המטופל מעביר בהסכמתו את כספיו או את הגישה לחשבונות הבנק שלו לנציג המוסד המממן או המשקם.
פונקציה זו מכוונת לביסוס יכולותיו של המטופל לארגן את התקציב ואת ניהול ההוצאות הן במסגרת ההוצאות השוטפות והן במצבי חירום של הוצאות בלתי מתוכננות. במסגרת רכישת המיומנות לניהול כספי שוטף המטופל רוכש מיומנויות של ניהול שוטף של הכנסות, הוצאות וחסכונות, כאשר בסוף כל חודש המטפל והמטופל עוברים על המהלכים הכספיים ומתכננים את המשך הדרך הכספית. במסגרת ההתארגנות במצבי חירום, המטפל והמטופל מסכמים ביניהם מראש כי במידה והמטופל מבקש כסף עבור הוצאה בלתי מתוכננת, המנהל הכספי יוכל להשהות ביומיים את מתן הכסף במידה והוא חושב כי הכסף לא ינוצל למטרה חיובית. זאת, מתוך מחשבה שהדחף לבזבוז כספים יתמתן במהלך ימים אלו, מאחר ולמטופל ולמנהל הכספי יהיה די זמן לבחון באופן מעמיק ורגוע יותר את המצב ואת הצורך שהתעורר במטופל.
במסגרת פונקציה זו נעשה שימוש באלמנטים התנהגותיים לביסוס יכולתו של המטופל לנהל את הוצאותיו באופן שקול ויעיל. המטפל והמטופל קובעים מערכת של תגמולים כספיים הניתנת בתמורה למטרות טיפוליות אשר נקבעו במסגרת משא ומתן משותף. לדוגמא, מטרה כיצירת קשר עם אדם שאינו מכור לסמים יכולה להיות מתוגמלת על ידי יציאה למסעדה. Rosen et al מדגישים כי יש לקבוע מטרות ריאליות אשר לפחות אחת מהן תושג בקלות על ידי המטופל. כמו כן, הם מציעים כי במידה והמטופל מתקשה באופן משמעותי לעמוד במטרות שהוגדרו, יש לפרוט את המטרות לתתי משימות פשוטות יותר.
כאשר ניהול כספי אינו מומשג כפונקציה מגבילה אלא מעוצב כתוכנית מקדמת החלמה ומעצבת מיומנויות, הוא יכול להיות בעל ערך טיפולי ושיקומי משמעותי. באמצעות שילוב של ניהול כספי בתוכנית טיפולית באנשים המעורבים במצבי התמכרות שונים, מושגות מספר מטרות שביניהן מניעת אובדן כספו של המטופל, חיזוק יכולותיו וביסוס תחושת שליטה עצמית ויכולת. כך, צמצום השליטה בכספים אינה נחווית רק כמגבילה ומשתלטת אלא גם כמקדמת.
Principles of money management as a therapy for addiction. Rosen, Marc I.; Bailey, Margaret; Rosenheck, Robert R. Psychiatric Services, Vol 54(2), Feb 2003, 171-173.
