כתב עת מקצועי לפסיכותרפיה - גיליון 27/16: התפתחותם של הטיפולים קצרי המועד בראי ההיסטוריה, גישות טיפוליות שונות לטיפולים אלו ואופן ההתאמה של טיפולים אלו לאוכלוסיות קליניות שונות.
שיתוף
אורכו האופטימלי של הפסיכותרפיה ומשמעויות קביעתו מראש של מועד סיום הטיפול, העסיקו כבר את פרויד וממשיכיו. כיום, לאור מגוון הטיפולים הנפשיים שהתפתחו במרוצת השנים, השינויים החברתיים בעשורים האחרונים וכן שינויים בטיפולים הניתנים בשירות הציבורי, טיפולים קצרי מועד הופכים לנפוצים ומרכזיים. בגיליון זה אנו מזמינים אתכם לקרוא אודות התפתחותו של הטיפול קצר המועד דרך תיאוריות משמעותיות בתחום וכן להתעמק ביעילות הטיפול קצר המועד ובהתאמתו לאוכלוסיות קליניות שונות.
בתחילת הגיליון אנו מציעים לבחון את השאלה האם טיפולים קצרי מועד הנם אכן יעילים. בסיכום הפרק התשיעי של ספרו של אלכס קורן (2001) יעילות הטיפול קצר המועד והשפעותיו קורן מביא עדויות ליעילות הטיפולים קצרי המועד, אך גם לסכנות הכרוכות בהם, במיוחד כאשר הטיפול ממומן על ידי צד שלישי כגון ביטוח בריאות או קופת חולים.
פרנץ אלכסנדר ותומאס פראנץ (1946) היו בין הראשונים שהציעו מודל לטיפול דינמי קצר מועד ופיטר סיפנאוס הגה טיפול קצר מועד לטיפול בחרדה (1987). גם מייקל באלינט (1972), דיוויד מאלאן (1976), חביב דאבאנלו (1978) וג'יימס מאן (1973) הציעו מודלים משלהם לטיפולים קצרי מועד. להרחבה נוספת ניתן לקרוא את סיכום מאמרו של חביב דאבאנלו - מתודולוגיה וטכניקה בסיסית לפסיכותרפיה דינמית קצרת מועד (1978).
מאמרו של ג'רמי ספרן טיפול פסיכואנליטי התייחסותי קצר מועד (2002) וכן מאמרם של ג'רמי ספרן וכריסטופר מוראן פסיכותרפיה התייחסותית קצרת מועד ופתרון משברים בברית הטיפולית (2005) מתארים טיפולים קצרי מועד הנשענים על הגישה ההתייחסותית.
על התאמת הטיפול קצר המועד למטופלים המתמודדים עם הפרעות אישיות, ניתן לקרא בסקירת הספרות שביצעה ליטל גליק (2009) - האם טיפול קצר מועד מתאים לבעלי הפרעות אישיות? וכן במאמרם של ג'והנסון ועמיתיו שהתפרסם בשנת 2011 - שינוי במנגנוני ההגנה של מטופלים עם הפרעות אישיות בטיפול קצר מועד.
לבסוף, אנו מזמינים אתכם לקרוא על דמותו ופועלו של אלי חן ז"ל, מחלוצי הטיפול הממוקד וקצר המועד בישראל, במאמר בזמן הקצוב שכתבה רחל מגד בשנת 2005.
